
החבר לא היה רק חבר ליחידה, הוא היה חבר שחלק עם החייל את כל חייו הקצרים : גן הילדים, בית הספר היסודי, התיכון, קבוצת הכדור רגל, יחד שרתו ביחידה המובחרת.
שוטר עצר את החייל נוהג במהירות של כ 140 קמ"ש בדרכו לאזכרה במלאת שנה לנפילת חברו.
השוטר הפחית 5 קמ"ש כמקובל, אולם לא הסכים לוותר על הזמנה למשפט.
גם קצין המשטרה לא ויתר ופסל את רישיונו של החייל בפסילה מנהלית.
אין ספק שהמהירות גבוהה, חריגה של כמעט 70 קמ"ש מהמותר.
אין ספק ש"ע" נהג צעיר חייב להקפיד על כללי הבטיחות והתעבורה.
אולם אנו עוסקים באנשים,החייל הסביר את הנסיבות המיוחדות, גם לשוטר וגם לקצין.
במצוקתו של החייל , הגשנו בקשה דחופה לבית המשפט.
גם בבית המשפט, התביעה המשטרתית עמדה על מיצוי הדין עם החייל, הנהג הצעיר.|
השופט גילה הבנה לצד האנושי. השופט הסכים להקדים את הדיון במשפטו של החייל.
השופט הקל בעונשו בנסיבות המיוחדות, וקבע שרישיונו יוחזר לאחר 15 ימי פסילה בלבד.
איזו מדינה… איזו מדינה …מדהימה, אנושית ומיוחדת במינה.
מי ייתן:
שחיילים בחופשה ייסעו בזהירות לחבר, לחברה, למשפחה…
שחיילים בחופשה לא ייסעו עוד לעולם לאזכרה !
ה' שמור לנו מכל משמר על הבנים.
שמור עליהם כשהם אוחזים בנשק ושמור עליהם בכבישים.
בפ"מ 1109-08-15
תתע 4457-08-15
