פסילת רישיון חובת הפקדה והימנעות מנהיגה בפסילה

אחת מדרכי הענישה המקובלות בבית משפט לתעבורה הינה פסילת רישיון נהיגה.
כשבית המשפט לתעבורה מטיל על הנאשם עונש של פסילה הנכנסת לתוקפה מיד, העונש נקרא פסילה בפועל, אולם לעתים בית המשפט נותן לנאשם, הזדמנות נוספת לשפר את דרכיו ואת נהיגתו ואז מוטלת על הנאשם במקום פסילה בפועל פסילה על תנאי.
ברוב המקרים בהם מוטלת פסילה בפועל, מוטלת גם פסילה על תנאי.

 לעיון בפרק פסילה על תנאי לחץ כאן.

 אזרחים ונהגים רבים אינם מודעים לכך, שישנם סעיפים בכתבי האישום, בהם קיימת חובת פסילה מינימלית, לבתי המשפט היום יש נטייה להכביד בענישה בכלל ובמקרים של תאונות דרכים בפרט לתקופה שמעבר לפסילת המינימום.
יש לזכור, כי קיימים מקרים, נדירים, בהם עורך הדין מצליח לשכנע את בית המשפט, שקימות נסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, ובמקרה כזה, לשכנע את בית המשפט להפעיל סמכות נדירה ולהורות על פסילה לתקופה קצרה יותר מפסילת המינימום.
במקרים רבים, עורך דין הבקיא בתחום התעבורה, יידע להבחין איזה סעיף אישום מחייב עונש של פסילה בפועל, ואיזה סעיף אינו מחייב פסילה. ולכן במקרה שהסיכויים לזיכוי נמוכים, יפנה עורך הדין אל גורמי התביעה, במטרה לנסות ולשנות את סעיפי האישום בהם מואשם הנהג לסעיפים קלים יותר, שאינם מחייבים שלילה.

חובת הפקדת רישיון והימנעות מנהיגה בזמן פסילה

נהג שמנסה להערים על משטרת התנועה בדרך שמחזיק רישיון ישן, או שמוציא סמוך למועד המשפט, כפל רישיון נהיגה, בטענה שרישיונו אבד, לא ימלט מעונשו באם יידרש להציג רישיון נהיגה בעת ביקורת, או חס וחלילה באם תקרה תאונה, בירור קצר במסוף המשטרתי יגלה את העובדה שהוא נוסע בזמן פסילה.
על מנת למנוע מצב של תחבולות שונות של מי שרישיון נפסל, רישיון שנפסל, מחורר או מסומן במזכירות בית משפט לתעבורה.

עם הפקדת הרישיון במזכירות בית המשפט מקבל הנאשם שנשפט, טופס "אישור על הפקדת הרישיון", בסיום הפסילה, מציג הנאשם שנשפט, את האישור על הפקדת הרישיון, וכנגדו מקבל רישיון נהיגה חדש ממשרד הרישוי.
נהג הסבור שנעשה לו עוול בחישוב הפסילה או שהוא מבקש לקצרה יכול להגיש בקשה לחישוב תקופת הפסילה. חשוב לזכור כי כאשר יש פסילות שהוטלו במספר בתי משפט, הן מחושבות במצטבר, כלומר, אם יש לאדם לדוגמה, שלושה חודשי פסילה בבית משפט לתעבורה בחיפה, וגם ארבע חודשי פסילה, בבית משפט לתעבורה באילת, חובה עליו, להפקיד הרישיון לתקופה של שבעה חודשים.
המקרים בהם בית המשפט יחשיב את התקופה בה טרם הופקד הרישיון, כחלק מתקופת הפסילה, הם נדירים ומתייחסים, בדרך כלל, למקרים בהם הייתה שלילה מנהלית, שבית משפט הורה שתילקח בחשבון וזאת לאור סעיף 42 לפקודת התעבורה.
סעיף 42(א) לפקודת התעבורה קובע כי הפסילה תחל ביום מתן גזר הדין אם אין הוראה אחרת וסעיף 42(ג)(1) קובע כי בחישוב תקופת הפסילה לא יבוא במניין התקופה שחלפה עד מסירת הרישיון.
במקרים בהם יש מספר תקופות שלילה בו זמנית, רצוי מאוד להיוועץ בעורך דין לתעבורה, ולבחון איתו כיצד לבצע את הפקדות הרישיון, במטרה שהתקופות תיחשבנה, הפסילה תיכנס לתוקף ותסתיים ולא יהיה מצב של נהיגה בזמן שלילה.

 לרשימת העבירות בהם יש פסילת מינימום לחץ כאן.

 נהג שהוטל עליו עונש של פסילה בפועל, חייב לגשת למזכירות בית המשפט ולהפקיד את הרישיון. במקרה ורישיון הנהיגה אבד או שאינו בתוקף, יש לגשת למשרד הרישוי ולקבל טופס דו"ח מצב רישיון נהיגה. טופס זה יש להפקיד יחד עם תצהיר עליו ניתן לחתום בפני עורך דין לתעבורה, שופט, רשם, או כל עורך דין, המורה כי אין בידי המבקש להפקיד תעודת רישיון נהיגה.
יש לזכור כי ריצוי עונש הפסילה מתחיל רק עם הפקדת הרישיון. לכן, כאשר בית המשפט מטיל נהג הפסול מנהיגה אשר שוכח או לא מודע לכך שהוא צריך להפקיד את רישיונו יוצא נפסד, שכן תקופת הפסילה מבחינת החוק עדין לא החלה והוא סתם נוסע באוטובוסים או תקוע בבית. נהג הפסול מנהיגה שבכוונה לא מפקיד את רישיונו וממשיך לנסוע עובר עבירה חמורה ביותר של נהיגה בזמן פסילה שבגינה עונשים חמורים לרבות מאסר בפועל ומאסר על תנאי.
בכדי  לדעת כיצד ניתן למנוע את שלילת רישיון הנהיגה, או לצמצם אותה – דרושה מיומנות רבה של עורך דין תעבורה, הכרה מעמיקה של החוק והפסיקה.

כיצד לנהוג בזמן תאונת דרכים

תאונת הדרכים הינה אחד המקרים הקלאסיים בהם אדם נורמטיבי מן הישוב, עלול להיקלע לסיטואציה בה עליו להתמודד עם חוק סדר הדין הפלילי.
אזרחים רבים, אינם יודעים שכאשר הינם עוברים עבירת תנועה בכלל, ועבירה שהינה תאונת דרכים בפרט, הינם מועמדים לדין על פי סדרי דין פליליים. יש הסוברים, שבשל העובדה שתאונת הדרכים הינה, כמעט עניין שבשגרה, ובשל העובדה שגם מי שאינו "עבריין" במובן המקובל של המילה, הרי שמדובר בעניין ובהליך אזרחי, ולא כן.
אזרח שנשפט בבית משפט לתעבורה כשהוא אינו מיוצג, על ידי עורך דין, בעל ניסיון ובקיאות בתחום התעבורה, שם על פי רוב את נפשו בכפו ועלול לצאת מבית משפט, עם עונשים חמורים, כדוגמת: פסילה ממושכת, מאסר על תנאי או מאסר בפועל, קנסות כבדים והגבלות כבדות על רשיון הנהיגה לרבות פסילה על תנאי.

לקבלת מידע על החשיבות הייצוג על ידי עורך דין בבית משפט לתעבורה לחץ כאן.

ישנם מספר חובות שמוטלות על נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים, כאשר יש הקפדה יתרה על עמידה בחובות אלו, כאשר מדובר בתאונה עם נפגעים:
א.      הנהג חייב, לעצור מייד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזו ממקומו אלא אם כן יש הכרח      להשתמש ברכב לשם עזרה לפצועים או ששוטר הרשה לו כאמור.
ב.       הנהג חייב, להגיש לכל אדם שנפגע בתאונה עזרה מתאימה. הנהג ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע, יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכולתו להגיש על פי הכשרתו, יזעיק למקום את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים (אמבולנס, מכבי אש, משטרה), ימתין ליד הנפגעים עד להגעת שירותי ההצלה. במקום שאין אפשרות לפנות את הנפגעים באמבולנס ידאג להעברתם ברכב מתאים אחר לבית החולים.
ג.        הנהג חייב, למסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנהג, את שמו ומענו, את מספר רישיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, ויציג לפי דרישתם את רישיון הנהיגה, רישיון הרכב או תעודת הביטוח ואת תעודת הזהות אם היא נמצאת ברשותו וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם.
ד.       הנהג חייב, להודיע מייד ככל האפשר, ובאמצעי הקשר המהירים ביותר, לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה ויפרט בהודעה: (א) את שמו ומענו, (ב) מקום האירוע ומקום הימצאו הוא, ואם ידוע לו – גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול. הותקן בקטע הדרך שבו אירעה התאונה או בקרבתה מכשיר לקריאה לעזרה ראשונה יודיע באמצעות המכשיר על האירוע.

הטענה, המקובלת, שנמסרו פרטים אחרים כגון: טלפון סוללרי, וכיו"ב אינה מתקבלת וגם אי ידיעת החוק אינה פוטרת מאשמה.

חשוב לזכור, שהחובות חלים על נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים, אינן תלויות בשאלה אם הנהג גרם לתאונה או אם לאו או בשאלה מי אשם בתאונה. שאלה זו אינה שאלה, שבסמכותו של הנהג להכריע בה, כשההיגיון מאחורי הדברים, הינו שאף אדם אינו יכול להיות השופט של עצמו.

במקרים רבים,  של תאונת דרכים קיימת חובת פסילה מינימלית לבתי המשפט היום יש נטיה להכביד בענישה בכלל ובמקרים של תאונות דרכים בפרט לתקופה שמעבר לפסילת המינימום. יש לזכור, כי קימים מקרים, נדירים, בהם עורך הדין מצליח לשכנע את בית המשפט, שקימות נסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין,  ובמקרה כזה, לשכנע את בית המשפט להפעיל סמכות נדירה ולהורות על פסילה לתקופה קצרה יותר מפסילת המינימום.

 

מתי ולכמה זמן ניתנת פסילה מנהלית

קצין משטרה מדרגת מפקח ומעלה רשאי כשיש לו סמכות על פי החוק להורות על פסילתו של נהג לתקופות מסוימות על פי סוג עבירת התעבורה שעבר הנהג או שהנהג נחשד שעבר אותה.
קיים הבדל בין פסילה מנהלית לבין פסילה של בית משפט
פסילה מנהלית- ניתנת ע"י קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה ומסורה לשיקול דעתו, מבלי יכולת הנהג שנתפס להתגונן כראוי, היות ומדובר בהליך מהיר, בו לרוב הנהג אינו מיוצג ע"י עו"ד, ואינו חשוף לראיות.
ופסילה בבית המשפט – נובעת מהליך משפטי שהנהג מעורב בו, וכמובן, שניתן להסתייע בעורך דין ולהעלות טענות הגנה כנגד הפסילה.

תקופות הפסילה המנהלית

• התקופה הקצרה – הינה שלילה של  30 ימים בגין עבירות חמורות המנויות בפקודת התעבורה (תוספת רביעית) לדוגמא: עבירות של נהיגה עקיפה מסוכנת, נהיגה במהירות מופרזת, אי מתן זכות קדימה, נהיגה ברכב תחת השפעת סמים או משקאות משכרים, סיכון הולך רגל החוצה במעבר חצייה, מטען חורג ועוד.

רשימת עבירות התנועה, אשר בגינן קמה הסמכות לפסול את רישיונו של נהג מנהלית:
א. אי מתן זכות קדימה (תן זכות קדימה ועצור) (תקנה 22).
ב. נהג חדש ללא מלווה ונהג חדש המסיע נוסעים מעל המותר.
ג. נהיגה ברכב תחת השפעת סמים או אלכוהול (תקנה 26(2).
ד. נהיגת רכב, כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן.
ה. עקיפת רכב בדרך שאינה פנויה (תקנה 47(ד).
ו. עקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף (תקנה 47(ה)(5).
ז. מהירות שאינה ברירת משפט (מעל 80 קמ"ש בדרך עירונית ומעל 130 קמ"ש בדרך בינעירונית. מכל מהירות נמדדת יש לבצע הפחתה של 5 קמ"ש (תקנה 54).
ח. אי עצירה לפני מפגש עם מסילת ברזל.
ט. סיכון הולך רגל החוצה במעבר חצייה.
י. נהיגת רכב, כאשר המשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולים ב – 25% או יותר על המשקל הכולל המותר
יא. הובלת חומר מסוכן שלא כדין. 

• התקופה הבינונית שלילה של  60 ימים בגין מעורבות בתאונת דרכים.

• התקופה הארוכה שלילה של  90 ימים בגין מעורבות בתאונת דרכים בה נהרג אדם.

הליך השימוע והטלת הפסילה המנהלית

לידיעתכם, שוטר שאינו קצין לא רשאי לפסול את רישיון הנהיגה, לצורך חוקיותה של השלילה המנהלית חובה שיערך הליך של שימוע לנהג.

השימוע נערך בדרך כלל בתחנת משטרה, ההליך המקובל הוא שביום האירוע נמסר לנהג זימון לשימוע והשימוע נערך מאוחר יותר,במהלך של שלושה ימים מיום העבירה.
לעיתים נדירות מאוד, מגיע קצין למקום האירוע וההליך נעשה במקום.
השוטר ש"תפס" את הנהג בעבירת מהירות שבגינה פסילה מנהלית-  צריך להביא לנהג אישור על נטילת הרישיון וזימון לשימוע, כאשר האישור מהווה רישיון נהיגה זמני עד השימוע.
רק במקרים חריגים ניתן לערוך את ההליך בשטח ולא במשרדי המשטרה וזאת כאשר הקצין הפוסל יגיע אל הנהג.

פסילה מנהלית בהעדר

נהגים שאינם מגיעים להליך השימוע (אי התייצבות לשימוע) -עלולים להיפסל גם מבלי שישמעו וזאת במסגרת סמכותו של הקצין לפסול מנהלית את מי שלא הגיע לשימוע שלו, הליך כזה נקרא פסילה בהעדר, הליך דומה קיים גם למי שלא הגיע לדיון בתיק שלו בבית משפט לתעבורה.

עיקרי השיקולים בהטלת הפסילה המנהלית

בהליך השימוע יובאו בפני הנהג החשדות הקיימים כנגדו וקיימת לו הזדמנות להביע דעתו ולשכנע מדוע לא נכון שיפסל מנהלית.
הליך השימוע הינו חלק חשוב הן בהליך הפסילה המנהלית והן בהליך של כתב האישום שהינו ההזמנה לדין – הדו"ח נהגים רבים עושים טעויות חמורות בהליך השימוע, שכן הם אינם מתייעצים עם עורך דין דבר שמביא הן להטלת פסילה מנהלית והן להארכת הפסילה שמוטלת עליהם בהמשך בבית משפט לתעבורה.
בין השיקולים ששוקל הקצין במסגרת ההחלטה בעניין הפסילה המנהלית, הוא מתחשב בוותק הנהיגה של הנהג, כמה הרשעות קודמות יש לו, במה הוא עוסק, וכו' , אולם כל אלו הינם "טיפים" כלליים ביותר ולכל תיק יש את הנקודות והדגשים המיוחדים לו, שאי העלתם במסגרת השימוע באופן הנכון יכולים לגרום נזק לנהג.

ביטול הפסילה המנהלית בקשה לביטול פסילה מנהלית 

לנהג קיימת זכות על פי חוק לערער על החלטתו של הקצין, שפסל אותו. הערעור על הפסילה נקרא בקשה לביטול פסילה מנהלית.
הבקשה לביטול פסילה מנהלית הינו הליך שמתקיים בבית המשפט לתעבורה באזור השיפוט בו נתפס הנהג מבצע את העבירה בדרך כלל מובאת הבקשה לדיון בפני אותו בית משפט שאליו קיבל הנהג כתב אישום-  או את הדו"ח. קיימים מקרים בפסילות של 60 יום ויותר שהפסילה המנהלית מוטלת עוד לפני שקיים כתב אישום.
לבית המשפט יש סמכות לבטל את הפסילה המנהלית או לקצר את הפסילה המנהלית, כל מקרה נדון לגופו בהתאם לחומר הראיות, נסיבותיו האישיות של הנהג גיליון הרשעותיו הקודמות וטיב הטיעונים שמושמעים במהלך הדיון בבקשה.

מתי וכיצד תוגש הבקשה לביטול פסילה מנהלית 

הנהג שרישיונו נפסל ומעוניין להגיש את הבקשה חשוב שיפנה לעורך דין או שיערוך בכוחות עצמו את הבקשה בהקדם האפשרי, אחרת לא יהיה בה כל טעם.
הדיון בבקשה נחשב לדיון דחוף ולכן המזכירות קובעת אותו בדרך כלל תוך ימים ספורים לאחר הגשת הבקשה על ידי הנהג או עורך הדין לתעבורה שמייצג אותו.
מזכירות בית המשפט תקבע מועד קרוב ככל הניתן לדיון בבקשה.

שיקולי בית משפט בהחלטה בבקשה לביטול הפסילה המנהלית

השיקול העיקרי שבית משפט אמור לשקול אותו בדיון בבקשה לביטול פסילה מנהלית הוא שיקול של מסוכנות. הנהג הפסול אמור לשכנע את בית המשפט בעצמו או באמצעות עורך דין לתעבורה שהוא אינו מסוכן לציבור ואין בהמשך נהיגתו בבחינת פגיעה בביטחון הציבור. טעות נפוצה של מי שאינו מיוצג על ידי עורך דין לתעבורה שהוא מעלה בפני בית משפט במסגרת הדיון בבקשה לביטול פסילה מנהלית את כל טענותיו. במקרים כאלה מסביר בית המשפט לנאשם במהלך הדיון, בבקשה לביטול פסילה מנהלית או בהחלטה, שאין זה מתפקידו לבדוק את חומר הראיות ולהחליט, השיקול היחידי שעל בית משפט לקחת בחשבון בהחלטתו הוא האם ישנן ראיות לכאורה וזאת בנוסף לשיקול המסוכנות כאמור לעיל.

השופט שדן בבקשה לביטול הפסילה המנהלית

מקובל שהשופט שדן בבקשה לביטול פסילה מנהלית לא יהיה אותו שופט שידון בכתב האישום (בתיק העיקרי) בדו"ח או בכתב אישום אחר.
אם זאת, ישנם מקרים חריגים בהם אותו שופט יכול לדון גם בבקשה לביטול פסילה מנהלית.

בקשה נוספת לביטול פסילה מנהלית

במקרים נדירים, ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר, על החלטת בית משפט לתעבורה בבקשה לביטול פסילה מנהלית, במקרים אלה הינם נדירים ומתקיימים באם ישנן נסיבות חדשות, שלא הובאו בפני בית משפט לתעבורה במסגרת הדיון הראשוני, בבקשה לביטול פסילה מנהלית.

ערעור על החלטת בית משפט לתעבורה בבקשה לביטול הפסילה המנהלית

ניתן להגיש ערעור על פי סעיף 49 לפקודת התעבורה, לבית המשפט המחוזי, כמו את הבקשה לביטול פסילה מנהלית עצמה כך גם את הערעור יש להגיש במהירות, שכן לפרק הזמן יש משמעות אדירה בהליך זה ובאם לא יוגש הערעור בהקדם האפשרי, לא יהיה בו כל טעם.

האם יכולה המדינה להגיש בקשה להוסיף פסילה מנהלית?

לעיתים במקרים שהוטלה על נאשם פסילה מנהלית ממושכת לדוגמא בתיקים של נהיגה בשכרות, ובמקרים של תאונה שתוצאתם מותו של אדם, מגישה המדינה ביוזמתה בקשה לפסילה עד תום ההליכים.

[vc_row full_width="" parallax="" parallax_image="" bg_type="" parallax_style="" bg_image_new="" layer_image="" bg_image_repeat="" bg_image_size="" bg_cstm_size="" bg_img_attach="" parallax_sense="" bg_image_posiiton="" animation_direction="" animation_repeat="" video_url="" video_url_2="" u_video_url="" video_opts="" video_poster="" u_start_time="" u_stop_time="" viewport_vdo="" enable_controls="" bg_override="" disable_on_mobile_img_parallax="" parallax_content="" parallax_content_sense="" fadeout_row="" fadeout_start_effect="" enable_overlay="" overlay_color="" overlay_pattern="" overlay_pattern_opacity="" overlay_pattern_size="" overlay_pattern_attachment="" multi_color_overlay="" multi_color_overlay_opacity="" seperator_enable="" seperator_type="" seperator_position="" seperator_shape_size="" seperator_svg_height="" seperator_shape_background="" seperator_shape_border="" seperator_shape_border_color="" seperator_shape_border_width="" icon_type="" icon="" icon_size="" icon_color="" icon_style="" icon_color_bg="" icon_border_style="" icon_color_border="" icon_border_size="" icon_border_radius="" icon_border_spacing="" icon_img="" img_width="" ult_hide_row="" ult_hide_row_large_screen="" ult_hide_row_desktop="" ult_hide_row_tablet="" ult_hide_row_tablet_small="" ult_hide_row_mobile="" ult_hide_row_mobile_large=""][vc_column width="1/1" offset="vc_hidden-sm vc_hidden-xs"][vc_posts_slider type="flexslider_fade" interval="15" slides_title="1" link="link_post" order="DESC" count="25" posttypes="post" slides_content="teaser" thumb_size="medium" posts_in="36315,36304,36309,36306,36302,36300,36298,36296,36294,36292,36290,36287,36285,36283,37078,36281,36279,37058"][/vc_column][/vc_row]

 

נזקי גוף

IMG_6307.jpgחתוך תיקוני עמריאנו מייצגים נפגעי תאונות דרכים, נפגעי תאונות עבודה, נכים כתוצאה מרשלנות רפואית, נפגעי תאונות ברשות הרבים ותביעות לתגמולי ביטוח.
כמו כן, אנו תובעים גמלאות המגיעות לאזרחים עפ"י דין מהביטוח הלאומי, ותגמולי ביטוח בהתאם לפוליסות תאונות תלמידים במוסדות חינוך.
אנו מנהלים תביעות בתחום זה בערכאות שונות רבות וועדות רפואיות, במקביל אנו עוסקים במשא ומתן עם חברות ביטוח ומוסדות של המדינה בכתב ובעל פה.

קרא עוד

להערכה חינם של סיכויי תביעתך וסכום הפיצויים אותו ניתן לתבוע עבורך לחץ/י כאן

 

חישוב נקודות לעבירה בשיטת הניקוד החדשה

פרטים אישיים-סודיות מובטחת

הוראות שימוש במחשבון ניקוד ללקוח תעבורה :

על מנת לבצע חיפוש ניתן להקיש סמל עבירה או חלק מדויק משם העבירה  או את סעיף העבירה, ב"הכנס מילת מפתח".

דוגמא: חיפוש בתיאור כללי של עבירה כדוגמת נהיגה במהירות לא יניב תוצאה שכן יש להקיש קמ"ש.

כניסה לצומת באור אדום

מערך דיגיטלי חדש של מצלמות דרכים, הולך ונבנה. מדובר במצלמות צמתים, וגלאים אחרים, כל אלו יחוברו למרכז שליטה ארצי. המרכז יעקוב אחר העבירות בזמן אמת, כך גם ישגר דוחות לנהג תוך זמן קצר, ימים ספורים מביצוע העבירה.
במערך זה ישולבו מצלמות מהירות וגם מצלמות שיצלמו נהגים שיחצו צומת באור אדום.

להרחבה בנושא מצלמות המהירות החדשות– לחץ כאן

המחוקק ובתי המשפט רואים בעבירה של חציית צומת באור אדום, סיטואציה שעלולה בנקל להביא לתאונות דרכים קשות, בהן נפגע אדם ולעיתים רבות תאונות קטלניות בהן נהרג אדם בהן העונש המינימאלי הינו עונש שלא יפחת מ-3 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל (בתאונות של חבלה וחבלה של ממש בלבד – העונש בתאונה קטלנית חמור בהרבה.
רבים הם המקרים בהם מוטלים עונשים חמורים יותר.

להרחבה בנושא עבירות שיש עליהן חובת שלילה -לחץ כאן

חשוב לזכור, כי מי שביצע תאונה בגין חציית צומת באור אדום, צפוי במקרים רבים, שתוטל עליו לשלילה מנהלית בת – 60 יום, שלא בהכרח תבוא במקום השלילה שתוטל עליו בבית המשפט.

להרחבה בנושא פסילה מנהלית– לחץ כאן

ישנה חובת זהירות על הנהג בהיכנסו לצומת אפילו אם מדובר באור ירוק.
בעבר עבירת אור אדום הייתה עבירה, שגררה אחריה כתב אישום שנדון בבית משפט ובמקרים רבים הוטל בגינה פסילה מנהלית ל-30 יום ע"י קצין משטרה, אך כיום – הפכה עבירת הרמזור האדום לעבירת קנס. רבים הטוענים, כי השינוי נעשה מטעמים של עומס בבתי המשפט.
ההלכה למעשה, עד היום בתי המשפט עדיין רואים בעבירה של חציית צומת באור אדום – עבירה חמורה, שמסכנת ביותר את כלל המשתמשים בדרך ובצדק.
ישנם הרבה צמתים בהן מוצבות מצלמות אלקטרוניות. ובעניין זה כדאי לדעת, כי המצלמה בעידן האנלוגי לא תופעל כשהנהג עבר בצהוב אלא רק שנייה אחת לאחר שהאור ברמזור התחלף לאדום.

אי ציות לאור צהוב
חשוב לדעת ולזכור שדין אי ציות לאור צהוב ברמזור כדין אור אדום.

הולכי רגל ומעבר חצייה

תקנה 67 קובעת כדלקמן:
67 (א)       נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה, והולכי רגל חוצים במעבר יאפשר להם להשלים את החצייה בבטחה ואם יש צורך בכך – יעצור את רכבו לשם כך.
(ב)       מעבר החצייה המחולק ע"י שטח הפרדה, יראו כל חלק  ממעבר החצייה כמעבר נפרד.
בעיקרון – העונש המוטל על נהג שהפריע להולך רגל לחצות את מעבר החצייה בבטחה הינו ברירת משפט (כלומר, קנס)- קנס 500 ₪. אולם במקרים קיצוניים יותר כשיש נסיבות מחמירות של "אי מתן זכות קדימה" – במקרים אלו הנהג צפוי לקבל זימון לבית משפט אשר רשאי להטיל עליו עונשים של פסילה בפועל פסילה על תנאי וקנס לעיתים במקרים כאלו מוטלת על הנהג בסמוך לעבירה פסילה מנהלית.

להבהרות נוספות בנושא פסילה מנהלית- לחץ כאן.

קיים איסור על נהגים  לעקוף לפני מעבר חצייה, קיימים תנאים מיוחדים באשר לעקיפה לפני מעבר חצייה בכביש חד סטרי.
בתקנה 110 (א) לתקנות התעבורה נקבעה חובת זהירות גם על הולך רגל – על פי התקנה- חובה על הולך רגל לחצות את הכביש במעבר חצייה, אם יש מעבר כזה בקרבת מקום.

נהג- חשוב לזכור!
נהג חייב להתאים את מהירות נסיעתו למקרה שהולך הרגל יחצה את הכביש ועליו לקחת בחשבון אפשרות של התנהגות רשלנית מצדו של הולך הרגל.

בפרקטיקה עבירות של אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה מביאה למקרים חמורים של פגיעה בהולך רגל במעבר חצייה ולתאונות שבהם יש חבלה או חבלה של ממש להולך הרגל. במקרים כאלו מוגשים כתבי אישום חמורים לבתי משפט בסעיפים שבהם יש חובת שלילה על בית המשפט לעיתים רבות במקרים כאלו מוטלת על הנהג הפוגע פסילה מנהלית בת 60 יום בסמוך לאירוע או במקרה וחס וחלילה הולך הרגל נפטר פסילה מנהלית בת 90 יום.

להרחבה בנושא פסילה מנהלית- לחץ כאן.

להרחבה בנושא עבירות שיש עליהן חובת שלילה – לחץ כאן.

מעבר חצייה הינו מעוז מבטחו של הולך הרגל.
חובת זהירות של נהג כלפי הולכי רגל- נקבעה בתקנה 67 (א) לתקנות התעבורה יחד עם תקנה 52 (6) לתקנות.
נהג המתקרב למעבר חצייה חייב להאט את מהירות נסיעתו גם אם יש הולך רגל לפני המעבר חצייה וגם אם לא.

במידה והולך הרגל החל לחצות את מעבר החצייה – מוטלת על הנהג החובה לאפשר להולך הרגל לחצות בבטחה את מעבר החצייה, ולצורך כך עליו להאט את מהירות נסיעתו ולהתכונן לבלום את הרכב בעת הצורך.

 

אי ציות להוראות שוטר/פקח/עובד מע"צ

כל אדם המשתמש ברכב בכל דרך, בין אם הוא נהג ואפילו אם מדובר בהולך רגל צריך לציית לשוטר, לפקח, לעובד מע"צ. לא כולם יודעים, כי חובה זו גוברת על החובה לציות לתמרור או רמזור. לכן, כאשר שוטר נותן הוראה לנהג לנהוג באופן מסוים, הנהג חייב לציית לשוטר, אפילו אם הוראת השוטר נוגדת את הוראות התמרור או הרמזור המוצבים במקום.
הכוונה להוראות שנותן שוטר במדים, או שוטר שהזדהה בתעודת מינוי.
כאשר השוטר אינו במדים, ולא הזדהה, אזי אין חובה לציית להוראותיו.
בנוסף, יש צורך שההוראה שניתנה תהיה מספיק ברורה, על מנת שלא תהיה מחלוקת שהנהג הבין את משמעותה.
הנוהג והמשתמש בכביש חייב תמיד לזכור כי עליו לנהוג בזהירות ולכן אפילו אם השוטר או התמרור נתנו הוראה, שמסכנת את המשתמשים בכביש, חובת הזהירות קודמת לכל.
למעשה ניתן לראות את החובות כמעין פירמידה, בראש הפירמידה עומדת חובת הזהירות, אחריה חובת ציות לשוטר, חובת ציות לפקח, חובת ציות לעובד מע"צ, חובת ציות לרמזור, חובת ציות לתמרור, וכללי התעבורה האחרים.
דוגמא:
מפגש דרכים צומת שוטר מכווין את התנועה פירמידת זכות הקדימה בצומת תיקבע כך:
ע"פ הוראת השוטר
באין הוראת שוטר ע"פ הרמזור
באין רמזור ע"פ התמרור שמורה למי יש זכות קדימה
באין תמרור ע"פ מי שהגיע מימין.

לשון תקנת התעבורה בעניין זה, הנה כדלקמן
23.     ציות לשוטר, פקח ועובד מע"צ
(א)      עובר דרך חייב לציית
(1)    להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני);
יש לדעת שאי ציות נהג להוראת שוטר הנה עבירה חמורה ביותר בגינה מוגש כתב אישום חמור.

קורים מקרים בהם הנהגים מהססים עד שהם ממלאים אחר הוראות השוטר כמו למשל כאשר השוטר מכריז בכריזה "נהג עמוד בצד" ואז, נחשב הדבר כמה שמגבש את יסודות העבירה.
עבירת אי ציות להוראות שוטר אינה עבירה שמחייבת הטלת עונש של פסילה בפועל אולם מדובר בעברה מסוג העברות של זלזול בחוק כמו עבירה של נהיגה בזמן פסילה ביזיון בית משפט וכיו"ב ולכן רבים הם המקרים בהם מוטלת פסילה בפועל בגין עבירה זו.

קיים קשר בין אי ציות לשוטר לבין המקרים של בריחה משוטר ולכך יש רגישות רבה.
הגנה טובה היא, במקרה שהייתה מניעה אובייקטיבית של הנהג לבצע את הוראות השוטר או באם יוכח ,כי הוראות השוטר לא הייתה ברורה או חד משמעית ושהנהג לא הבין את משמעותה.

פסילה על תנאי

פסילת רישיון נהיגה, הינה אחת מדרכי הענישה המקובלות בבית משפט לתעבורה.

כשבית המשפט לתעבורה מטיל על הנאשם עונש של פסילה הנכנסת לתוקפה מיד, העונש נקרא פסילה בפועל, אולם לעתים מתבקש בית המשפט לתת לנאשם, הזדמנות נוספת לשפר את דרכיו ואת נהיגתו ואז מוטלת על הנאשם במקום פסילה בפועל פסילה על תנאי.
ברוב המקרים בהם מוטלת פסילה בפועל, מוטלת גם פסילה על תנאי.
כשבית המשפט מטיל על הנאשם פסילה על תנאי עליו לקבוע שני פרמטרים:

  • את תקופת הפסילה על תנאי כלומר כמה זמן ירצה הנאשם פסילה, כשהתנאי יופעל.
  • את תקופת התנאי, כלומר מהו פרק הזמן שבמסגרתו ניתן להפעיל הפסילה.

הסנגור המייצג בתיק תעבורה, יבדוק את האספקטים השונים הקשורים לפסילה על תנאי.
חשוב שהסנגור יבדוק היטב את עברו של הנהג, הנאשם ויבדוק שאין פסילה על תנאי שצפויה להפעלה בתיק שתלוי ועומד כנגד הנאשם.
עורך דין לתעבורה יכול לדעת תתי תנאים שיאפשרו לנהג הנאשם להימלט מהתנאי כגון: "עבירה מאוחרת" "עבירה מוקדמת".
בית המשפט לתעבורה שהרשיע נאשם בעבירה הנוספת, יורה בדרך כלל על הפעלת הפסילה על תנאי, אולם בית המשפט לתעבורה, רשאי מטעמים שיירשמו, לצוות על הארכת תקופת הפסילה על תנאי או על חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, וזאת אם שוכנע שבנסיבות העניין לא יהיה צודק להפעיל את הפסילה על תנאי (סעיף 36(ו) לפקודת התעבורה).
בית המשפט לא יאריך את תקופת התנאי, אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל העבירה הנוספת.
עורך דין לתעבורה יודע לנתח את העבירות בהן הואשם הנאשם ולדעת האם יש בהן כדי להפעיל את התנאי.
טעות נפוצה היא לחשוב, כי התנאי מופעל רק על העבירה נשוא התיק המקורי. התנאי יופעל גם על העבירה או העבירות שהוגדרו במסגרת התנאי, ולעולם יחול גם על רשימה של עבירות שנמצאות בתוספות הראשונה והשנייה של פקודת התעבורה, כאשר עבירה על אחת מעבירות התוספת מפעילה את התנאי, גם אם הוטל במקור בגין עבירה אחרת.

 
לרשימות העבירות המפעילות פרקי זמן של פסילת מינימום ומפעילות פסילות על תנאי לחץ כאן

 
נהג נאשם שעומד נגדו עונש של פסילה על תנאי וביצע עבירה נוספת, האמורה להפעיל את העונש המותנה, עדיין יכול להיעזר בעורך דין לתעבורה על מנת שיסיע לו להימנע מריצוי עונש של פסילה בפועל בעור שיניו.
במקרה בו תקופת התנאי עומדת להסתיים והנהג ניצב בפני משפט תעבורה, הטעות הרווחת מבין הנהגים הנאשמים בבית משפט לתעבורה, הינה בהשקעת מאמצים בדחיית המשפט, בשאיפה למנוע את הפעלת התנאי.
האמת המרה, שדחיית מועד הדיון, לא תעלה ולא תגרע דבר מהתנאי שמונח על צווארו של הנאשם בבית משפט לתעבורה, גם אם יצליח הנאשם לדחות את מועד הדיון בעינינו ככול אשר יעלה בידיו, הוא לא יצליח להימנע בדרך זו מהפעלת התנאי באם קיים, שכן משך התנאי, במסגרת הפסילה על תנאי, שהוטלה עליו נקבע מיום שהוטל עליו התנאי, ועד שעבר את העבירה, שבגינה הוא נשפט, ואמורה להפעיל את התנאי, ופרק זמן זה הינו נתון קבוע, שדחיית הדיון לא תשנה אותו.
עורך דין מיומן בתעבורה, ימצא דרכים יצירתיות יותר להתמודד עם התנאי, במידה וייגלה שמדובר בלקוח שיש לו פסילה על תנאי להפעלה בגין ההעברה החדשה שבה הוא מואשם.

בימ"ש אפשר לנהג לנהוג ברכב אחר

בתיק זה הוגש כתב אישום, כנגד הלקוח .
העובדות כפי שמפורטות ב כתב האישום:
הלקוח נהג , בכביש מספר 55, ממזרח למערב ותקרב לצומת קבר בנימין.
אירעה תאונה חמורה בצומת שבה נגרמו חבלות קשות:
נוסע – שבר בצלע.
נוסע נוסף – דימום תוך מוחי ושבר באגן.
 
הוראות החיקוק בהן נאשם הלקוח מחייבות שלילה ארוכה וממושכת.
ביום הדיון הצגנו בפני כב' ביהמ"ש את כל הנסיבות המקלות, שהיו בפנינו באשר למבוטח, הן את נסיבות המקרה כפי שעלו מהחומר שבפנינו והן את נסיבותיו האישיות היותו של הלקוח קצין שהשתחרר בדרגת סגן אלוף, שגם לאחר שחרורו משירות מילואים פעיל, המשיך להתנדב בשמ"פ על אף גילו והשתתף במצב "חומת מגן". הן את הצורך שלו ברישיון במסגרת עבודתו, שכן הינו חקלאי, שמנהל משק בקר, ורוב עסקיו הינם אתרים בגולן, כאשר הלקוח מתגורר בכפר יהושע, מקום שהתחבורה משם אינה נוחה. לגבי נסיבותיו האישיות הקשות של הלקוח הוספנו וטענו, כי הלקוח שכל את ילדיו ממחלת הסרטן.
כל זאת במטרה להקל בעונשים שיוטלו על הלקוח, לאור העונשים שנתבקשו כנגדו על ידי התביעה.
התביעה טענה לעונש ולמותר לציין כי נתבקשה גם פסילה משמעותית של רישיון הנהיגה בפועל בנוסף לעונשים של פסילה על תנאי וקנס שהתבקשו .
לאור טיעוננו המשכנעים לעונש, הצלחנו לשכנע את כב' בית המשפט לגלות התחשבות מרבית במבוטח, אשר על כן ובעקבות טיעונינו לעונש ומכלול הנסיבות לקולה שהוצגו בפני כב' בית המשפט, הטיל כבוד בית המשפט על הלקוח את העונשים  קלים הרבה מאלו שהתבקשו על ידי התביעה.
כמו כן קבעה כב' השופטת כי הפסילה לא תחול על נהיגת מלגזה או טרקטור.
המשך נהיגתו של הלקוח על טרקטור היא החשובה ביותר עבורו כבעליו של משק חקלאי.
מראה מקום: תיק בית משפט: תד 2355/06 בבית משפט לתעבורה בפתח תקווה