מאמרים וכתבות

עקיפה הינה אחד המקרים המסוכנים בשלב הנהיגה. המחוקק ובתי המשפט מחמירים ביותר בעבירות שעניינן עקיפה לאור המסוכנות שבעקיפה התוצאות החמורות שעלולות להיווצר כשהעקיפה נעשית באופן מסוכן ובניגוד לחוק- כאשר יש לזכור שעקיפה הינה דבר שניתן תמיד להימנע ממנו או לדחות אותו לשלב מאוחר יותר שבו יהיה פחות סיכון למשתמשים בדרך.
העבירה החמורה יותר של עקיפה היא – העבירה של עקיפה בדרך לא פנויה.

עבירות העקיפה החמורות הן
עקיפה בדרך שאינה פנויה- זו העבירה החמורה ביותר.
המחוקק ובתי המשפט רואים בעבירה את הסיטואציה שעלולה בנקל להביא לתאונות דרכים קשות בהן נפגע אדם ולעיתים רבות תאונות קטלניות בהן נהרג אדם לכן העונש על עבירה זו הוא עונש מינימאלי שלא יפחת מ-3 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל רבים הם המקרים מוטלים עונשים חמורים יותר.

להרחבה בנושא עבירות שיש עליהן חובת שלילה – לחץ כאן.

חשוב לזכור כי מי שעובר את העבירה של עקיפה בדרך שאינה פנויה צפוי במקרים רבים בו במקום לשלילה מנהלית ל- 30 יום שלא בהכרח תבוא במקום השלילה שתוטל עליו בבית המשפט.

להרחבה בנושא פסילה מנהלית- לחץ כאן.

עבירות העקיפה חמורות נוספות הן
עקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף. גם במקרה זה יכול ותוטל פסילה  מנהלית בת-30 יום.
עקיפה כאשר הראות לקויה או שדה הראייה חסום או מוגבל.

 לשון החוק
תקנה 47 לתקנות התעבורה קובעת:
47.(א) נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב-נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי.
(ב)   מותר לנוהג רכב לעבור על פני רכב אחר מצדו הימני במקרים אלה:
(1) נוהג הרכב האחר נמצא בנתיב לפניה שמאלה בלבד או מתכוון לפנות שמאלה ואותת על כך;
(2)   בפניה שמאלה אל כביש חד-סטרי או אל כביש שיש בו שני נתיבים או יותר בכל כיוון נסיעה ועד שנוהג הרכב האחר השלים את פנייתו לתוך הנתיב השמאלי;
(3)    נוהג הרכב נוסע בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית;
(4)   נוהג הרכב נוסע בנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד.
(ג)   בלי לפגוע בהוראות תקנת משנה (א) ותקנה 35, בכביש  חד-סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, אשר מחמת צפיפות התנועה נעים בו כלי רכב בטורים בכל נתיב, לא יראו כעקיפה את תנועתם של כלי רכב הנעים בנתיב אחד והנוסעים במהירות העולה על המהירות שבה נוסעים כלי הרכב שבנתיב האחר, ובלבד שהדבר לא יגרום הפרעה או סיכון לתנועה.
(ד)   נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא.
(ה) נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל-חיים באחד מאלה:
(1)   הראות לקויה או שדה הראיה חסום או מוגבל;
(2)   הוא נמצא אחרי התמרור א–30 לפני מפגש מסילת ברזל, ועד אחרי מפגש מסילת הברזל;
(3)   הוא מתקרב אל מעבר חציה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על ידי תמרור המציין מקום מעבר חציה להולכי רגל, ועד שעבר את מקום מעבר החציה;
(4)   הוא עובר בתוך צומת, או אינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת;(5)   הוא חוצה קו הפרדה רצוף, אלא אם כן בסמוך לו בצדו הימני נמצא קו קטעים.
(ו)    הוראת פסקה (4) בתקנת משנה (ה) לא תחול על —
(1)    עקיפה בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה;
(2)   עקיפת בעלי-חיים, רכב בעל שני גלגלים או רכב הנגרר על ידי בהמה, ובלבד שהעקיפה ממלאה אחר ההוראות האחרות של תקנות אלה.
(ז)   נוהג רכב לא יעקוף רכב, ולא יעבור על פני רכב, שעצר לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל לשם מילוי אחרי הוראות חלק זה.
(ח) נוהג רכב לא יעקוף רכב עוקף אלא אם הכביש חד-סטרי או בכביש שהותרה בו העקיפה לפי תמרור או לפי הוראות תקנות אלה ויש בו יותר משני נתיבים באותו כיוון נסיעה; לענין זה לא יבוא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית. הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על רכב מסחרי או על רכב עבודה שמשקלם הכולל עולה על 3,500 ק"ג ורכב כאמור לא יעקוף רכב עוקף אחר בכל דרך.

 

בשנים האחרונות, ישנה עליה דרמטית במספר תאונות פגע וברח.
אנו עדים לאחרונה, לעליה דרמטית במקרים שבהם נהגים, שפגעו במשתמשים אחרים בדרך, בורחים ממקום התאונה, מבלי להגיש עזרה.
התופעה נקראת בלשון העם "תאונת פגע וברח".
אסקור מקרים שקרו בשנים האחרונות:
"צעירה בת 25 נהרגה מפגיעת ג'יפ בתל אביב- צעירה בת 25 נהרגה מפגיעת ג'יפ בתל אביב הנהג צולם במצלמות האבטחה והמשטרה מחפשת אחריו.
הצעירה מקיבוץ נווה אור, לי זיתוני, נדרסה למוות תוך כדי חצייה במעבר חצייה הנהג הפוגע וחבר שהיה עמו ברכב בזמן התאונה נמלטו לצרפת".
בנו של השופט מישאל חשין ז"ל, נפגע בעת שרכב על אופניו בתאונת פגע וברח.
שניאור חשין, היה בן 42, אב לשלושה ילדים, בעת שנדרס למוות שעה שרכב על אופניו יחד עם חברו.
התאונה קרתה בסמוך לראש העין, המשטרה קראה לאזרחים שהיו עדים לתאונה ליצור קשר עמה על מנת לאתר הנהג הפוגע.
עוד קראה המשטרה לנהג הפוגע להסגיר את עצמו.
שופט ביהמ"ש העליון, מישאל חשין ז"ל, פסק בעניין תאונת פגע וברח רק שמונה שנים לפני שבנו נהרג.
רק שמונה שנים, לפני שאיבד כבוד השופט מישאל חשין, את בנו, שניאור חשין, בתאונת פגע וברח, בעת שרכב על אופניו פסק כב' השופט חשין :
"מעשהו זה של הנוהג הבורח פוגע בשורשי הסולידאריות החברתית והאישית המינימאלית לקיום חברה תקינה".
עוד פסק כב' השופט חשין בעניין תאונת פגע וברח:
"העבירה של הפקרה אחרי פגיעה, עבירה קשה ומכוערת היא. הנוהג ברכב שהיה מעורב בתאונה נס על נפשו ומותיר את הנפגע מאחוריו מתפתל בייסוריו ואין מושיע".

תאונת פגע וברח בעיני המחוקק
המחוקק ובתי המשפט לתעבורה, רואים בחומרה רבה, את העבירה של תאונת פגע וברח. עבירה זו הוגדרה בתקנה 144 לתקנות התעבורה.
תקנה 144 לתקנות התעבורה, קובעת מה הם הכללים לפיהם חייב לנהוג, הנהג המעורב בתאונה בה נפגע אדם:
*  לעצור את רכבו ולהימנע מלהזיזו.
*  להגיש עזרה לנפגע ולהזעיק כוחות הצלה.
*  למסור את פרטיו האישיים לנפגע על-פי דרישתו.
*  להודיע לתחנת המשטרה על המקרה ולמסור את פרטיו.

עבירת ההפקרה
דרגה חמורה יותר לעבירה זו היא האשמה בגין הפקרה.
סעיף 64ב לפקודת התעבורה קובע כי "נוהג רכב המעורב בתאונה והוא ידע או שבנסיבות המקרה היה עליו לדעת, כי בתאונה נפגע אדם, ולא הגיש לנפגע עזרה שהיה ביכולתו להגיש בנסיבות המקרה, לרבות הסעתו לטיפול רפואי, דינו מאסר תשע שנים. ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן."

פרשנות משפטית באשר לתאונות פגע וברח
תאונת פגע וברח שונה מייתר עבירות התעבורה, בכך שיש לה גם יסוד נפשי הידוע בלטינית כ"Actus Rous", בנוסף יסוד העובדתי של ה"Mens Rea", הדרוש לכל עבירת תעבורה אחרת.
עבירת ההפקרה לפי סעיף 64 חלה על נהג המעורב בתאונת דרכים, המודע או צריך להיות מודע לכך, שעשויים להיות נפגעים או שיש נפגעים, והוא, אינו עוצר כדי לבדוק את תוצאות התאונה, או אינו עוצר כדי להגיש עזרה רפואית.
התביעה צריכה להוכיח, כי בנסיבות המקרה הנאשם היה צריך להיות מודע לכך שהיה מעורב בתאונת דרכים ושידע או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם או שיש פצוע.
יש לציין, כי עצירה בקרבת מקום התאונה מבלי לברר את המצב לא תפטור, את הנהג מאחריות לעבירה.
יש לזכור כי הנטל, על התביעה, בעבירות אלו, מחייב גם הוכחת, היסוד הנפשי ה"Actus Rous", בנוסף ליסוד העובדתי, ה"Mens Rea", בכך שהתביעה צריכה להוכיח מלבד היסוד העובדתי גם את היסוד הנפשי. מחשבה פלילית מוגדרת בחוק כדלקמן: "מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה הנמנים עם פרטי העבירה".
המגמה של בתי המשפט, הינה  להרחיב את חובתו של אדם להושיט עזרה לאדם המצוי בסכנה בכלל, ובתאונת דרכים בפרט.
כך למשל, הורחבה תכולת עבירת ההפקרה מ"נהג שתוך נהיגתו גרם לתאונה" ל-"נהג המעורב בתאונה". הדברים רלוונטיים ביותר למקרים בהם מי שברח, או מי שלא הגיש עזרה, היה לא רק הנהג עצמו, אלא אדם אחר שהיה עמו ברכב: לעניין זה ראה המקרה המצער של לי זיתוני.
הפקרה אחרי פגיעה – סעיף 64א לפקודה קובע, כי "נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא יודע או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, דינו מאסר שבע שנים. ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי, בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.
עבירת ההפקרה והתאונות המכונות בפי העם "תאונות פגע וברח" הינן מהחמורות ביותר מבין עבירות התעבורה.
נראה כי לכל עבירת תעבורה ניתן לבקש כפרה ומחילה, מהנפגע ומכבוד בית המשפט. טוב יעשו האוחזים בהגה אם יפנימו כי במקרים של תאונת פגע וברח קשה ולעיתים בלתי אפשרי לזכות בכל התחשבות או רחמים מאיש ולו בלבד בגלל כיעורה של העבירה המעידה לא פעם על אופיו של מי שעבר אותה.

מה ש"מכונה בפי החברה" לגנוב רכב או ל"השאיל" ת'רכב מההורים, מהאח, מהאחות, מהחבר – כשהם ישנים  יכונה בשפה מקצועית שבל"ר שהינו שימוש ברכב ללא רשות.
מדובר במצב שאדם לוקח רכב ללא רשות בעליו ונוסע בו, ואין חשיבות בעניין זה האם מי שלקח את הרכב התכוון להחזירו לבעליו או לא. 

החוק מבחין בין מספר מצבים של שימוש ברכב ללא רשות

1. שימוש ברכב ללא רשות בעל הרכב או המחזיק ברכב כשאין לנהג רישיון נהיגה בתוקף – העונש במקרה זה הינו מינימום 3 שנים פסילה של הרישיון, בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט לתעבורה ואין מדובר במקרה שפג תוקף הרישיון מחמת אי תשלום אגרת הרישיון.
2. שימוש ברכב ללא רשות בעל הרכב או המחזיק ברכב כשיש לנהג רישיון נהיגה בתוקף – העונש במקרה זה הינו פסילה בפועל מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופת מינימום של 6 חודשים.
3. אדם שהרשה לאדם אחר לנהוג ברכב שבבעלותו או בחזקתו ויודע שלמי שנוהג ברכב אין רישיון נהיגה בתוקף לאותו סוג רכב- מדובר בעבירת התרת נהיגה שהעונש במקרה זה הינו מאסר בפועל לתקופה של מינימום 3 שנים, אם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רישיון נהיגה – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס. ובנוסף לכך – פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של מינימום 3 שנים, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, שיפרש בפסק-דינו, לפסוק מאסר על תנאי."
חשוב לדעת, כי עונש הפסילה בפועל, במקרה של שבל"ר, הוא בנוסף לכל עונש אחר שיפסוק בית המשפט.
כשאדם "סחב" או "פילח" את הרכב למישהו אחר ללא רשות ונהג ברכב, זו עבירה חמורה הדומה לעבירת הגניבה, למרות שאנו שומעים על מקרים רבים בהם ה"חבר'ה" נוהגים לקחת מההורים או מאדם קרוב אחר את הרכב ללא רשות, כאשר הם אינם יודעים שהם בעצם עוברים עבירה חמורה. 
במקרה שהנוהג ברכב הינו קטין,למשל, שאין לו רישיון נהיגה ונהג ברכב של הוריו, והוריו רוצים להגן עליו ולומר במשפט, כי הם ידעו שהוא לקח את הרכב, כדי שלא יואשם בגניבה חלילה – במקרה זה ההורים עלולים לקבל עונש מאסר לתקופה של חמש שנים עם או בלי קנס.
יש להפריד בין כל מה שקשור לשימוש ברכב ללא רשות (שבל"ר), לבין  נהיגה ללא רישיון נהיגה.

 

מה ש"מכונה בפי החברה" לגנוב רכב או ל"השאיל" ת'רכב מההורים, מהאח, מהאחות, מהחבר – כשהם ישנים  יכונה בשפה מקצועית שבל"ר שהינו שימוש ברכב ללא רשות.
מדובר במצב שאדם לוקח רכב ללא רשות בעליו ונוסע בו, ואין חשיבות בעניין זה האם מי שלקח את הרכב התכוון להחזירו לבעליו או לא.
העונש המקובל על עבירה זו– פסילה בפועל של רישיון נהיגה לתקופה שלא פחות משישה חודשים, יש מקרים נדירים שעורך הדין יכול לשכנע את בית המשפט, במקרה של  שבל"ר להטיל פסילה בפועל לתקופה קצרה יותר.
חשוב לדעת כי עונש הפסילה במקרה של שבל"ר בפועל הוא בנוסף לכל עונש אחר שיפסוק בית המשפט.
כשאדם "סחב" או "פילח" את הרכב למישהו אחר ללא רשות ונהג ברכב זו עבירה חמורה הדומה לעבירת הגניבה, למרות שאנו שומעים על מקרים רבים בהם ה"חבר'ה" נוהגים לקחת מההורים או מאדם קרוב אחר את הרכב ללא רשות, כאשר הם אינם יודעים שהם בעצם עוברים עבירה חמורה.
במקרה שהנוהג ברכב הינו קטין,למשל, שאין לו רישיון נהיגה ונהג ברכב של הוריו, והוריו רוצים להגן עליו ולומר במשפט כי הם ידעו שהוא לקח את הרכב כדי שלא יואשם בגניבה חלילה – במקרה זה ההורים עלולים לקבל עונש מאסר לתקופה של חמש שנים עם או בלי קנס.

החוק מבחין בין מספר מצבים של שימוש ברכב ללא רשות

1. שימוש ברכב ללא רשות בעל הרכב או המחזיק ברכב כשאין לנהג רישיון נהיגה בתוקף– העונש במקרה זה הינו מינימום 3 שנים פסילה של הרישיון בנוסף על כל עונש אחר שיפסוק בית המשפט לתעבורה ואין מדובר במקרה שפג תוקף הרישיון מחמת אי תשלום אגרת הרישיון.
2. שימוש ברכב ללא רשות בעל הרכב או המחזיק ברכב כשיש לנהג רישיון נהיגה בתוקף– העונש במקרה זה הינו פסילה בפועל מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופת מינימום של 6 חודשים.
3. אדם שהרשה לאדם אחר לנהוג ברכב שבבעלותו או בחזקתו ויודע שלמי שנוהג ברכב אין רישיון נהיגה בתוקף לאותו סוג רכב- מדובר בעבירת התרת נהיגה שהעונש במקרה זה הינו מאסר בפועל לתקופה של מינימום 3 שנים, אם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רישיון נהיגה – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס. ובנוסף לכך- פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של מינימום 3 שנים, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, שיפרש בפסק-דינו, לפסוק מאסר על תנאי.

יש להפריד בין כל מה שקשור לשימוש ברכב ללא רשות (שבל"ר), לבין  נהיגה ללא רישיון נהיגה.

לפרק נהיגה ללא רישיון נהיגה לחץ כאן.

כאשר אדם מואשם בעבירה של שבל"ר, דרושה בדיקה יסודית של כל חומר הראיות והחקירה,הכרה מעמיקה של החוק והפסיקה, מיומנות רבה של עורך דין תעבורה, כל זאת בכדי לגרום לכך שבית המשפט לתעבורה לא יטיל עונשים חמורים ביותר על הנאשם, לרבות פסילות לתקופות של שנים רבות ועונשי מאסר בפועל.

מדובר בעבירה לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה הקובע כדלקמן :
10. איסור לנהוג בלי רישיון נהיגה
(א) לא ינהג אדם ברכב מנועי אלא אם הוא בעל רישיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרישיון זולת אם פוטר מחובת רישיון נהיגה ובמידה שפוטר.
(ב) בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.
(ג) לעניין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הרכב רשום בארץ או בחוץ-לארץ ".

החוק מבחין בין מספר מקרים כאשר אדם נתפס נוהג ללא רישיון נהיגה
במקרה שאדם נתפס נוהג ברכב ללא רישיון נהיגה כלל, כלומר: שמעולם לא היה לו רישיון נהיגה על סוג הרכב שבו נהג.
בהקשר זה נהיגה ללא רישיון נהיגה- תיחשב גם נהיגה ללא ביטוח תקף- לפי סעיף 2 לפק' הביטוח לרכב מנועי.
במקרה שאדם נתפס נוהג ברכב מבלי שחידש את רישיון הנהיגה שלו, ופג התוקף של רישיון הנהיגה.
במקרה שאדם נתפס נוהג ברכב ללא רשות הבעלים של הרכב או ללא רשות מי שהשליטה על הרכב בידיו.

נהיגה ללא רישיון נהיגה כלל
עבירה זו הינה חמורה יותר מהעבירה של אי חידוש רישיון נהיגה שאינו בתוקף, והעונש על מי שעבר עבירה זו חמור יותר- היות ובמקרה שאדם נתפס נוהג ברכב ללא רישיון נהיגה כלל- סביר להניח שאותו אדם אינו יודע לנהוג כלל, ולכן הוא מסכן יותר את הציבור.
העונש על עבירת נהיגה ללא רישיון נהיגה הינו מאסר לתקופה של שנתיים, ובנוסף- פסילה בפועל של רישיון הנהיגה לתקופה של 3 חודשים מינימום, לצד מאסר על תנאי.
בפרקטיקה הנהוגה- שופטי בית המשפט לתעבורה, לא ממהרים לשלוח נאשמים לרצות מאסר בפועל, אבל בכל זאת,  גם לקבל עונש של מאסר על-תנאי מהווה כתם לעברו של אדם.
יש הנוטים להקל ראש בעבירה זו ואינם מודעים לעונש המאסר שמוטל בגינה

אי חידוש רישיון נהיגה
אדם שנתפס נוהג ברכב מבלי שחידש את רישיון הנהיגה, והרישיון פג תוקף.
מדובר בעבירת מחדל- שהרי היה על הנהג החובה החוקית לחדש את הרישיון ולא עשה כן, ונהג עם רישיון פג תוקף.

 

בדף זה ניתן מדריך ראשוני כיצד ניתן לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו בשל תאונת דרכים.
בעניין פיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים קיימת ייחוד עילה – ובמילים אחרות, לא חשוב מי אשם ולא ניתן להוכיח את הנזק בדרכים המקובלות, על פי דיני הנזיקין האחרים, אלא חייבים לנהל התביעה במתווה הייחודי שנועד לכך בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (או בקיצור: חוק הפלת"ד) והתקנות שהותקנו על פיו.
חוק הפלת"ד קובע עקרון בסיסי, לפיו כל אדם שנפגע בשל תאונת דרכים, ללא חשיבות לשאלה מי אשם באותה תאונת דרכים, שבגינו זכאי הנפגע לקבל פיצוי על פי החוק.
ישנם מספר חריגים לעקרון הבסיסי לדוגמא: מקרים בהם אדם לא יהיה זכאי לקבלת פיצוי חרף העובדה שנפגע בשל תאונת דרכים הינם:
הנפגע גרם תאונת דרכים במתכוון.
נפגע תאונת דרכים נהג ברכב ללא רשות, וכן מי שנמצא ברכב ביודעו כי הנהג נוהג ללא רשות.
נפגע תאונת דרכים נהג ברכב ללא רשיון נהיגה בר תוקף, חריג לכך הוא מקרה בו תוקפו של רשיון הנהיגה פג עקב אי תשלום אגרה.
הנפגע הסתייע ברכב על מנת לבצע פשע
נפגע תאונת דרכים נהג ברכב ללא ביטוח חובה בר תוקף, או שהנפגע נהג ברכב כאשר ביטוח החובה לא כיסה את שימושו של נפגע תאונת דרכים ברכב
בעל הרכב אשר התיר לאדם אחר לנהוג בו בלא שהיה ביטוח חובה בר תוקף המכסה את אותו אדם.
נוהג ברכב אשר נגרם לו נזק גוף בגין תאונת דרכים, וכך גם היושבים ברכב אשר נפגעו בארוע תאונת דרכים, זכאים להגיש תביעה נגד חברת הביטוח אשר ביטחה את אותו רכב בביטוח חובה.
הולך רגל אשר נפגע עקב תאונת דרכים זכאים להגיש תביעה לקבלת פיצויים נגד חברת הביטוח בביטוח חובה את הרכב שפגע בו.
נפגע תאונת דרכים אשר אין ביטוח חובה המכסה את השימוש ברכב שפגע בו, רשאי להגיש תביעה לקבלת פיצויים נגד קרנית – קרן מיוחדת שהוקמה למטרה זו.
תקופת ההתיישנות להגשת תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים הינה 7 שנים מיום קרות אותה תאונת דרכים, ולקטין – 7 שנים מיום הגיעו לגיל 18 שנה.

הנחיות חשובות לנפגעי תאונות דרכים:
1.יש לקבל אישור ממשטרת ישראל על תאונת דרכים.
2. יש לשמור העתק מכל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים של תאונת דרכים – דו"ח ביקור בחדר מיון, סיכומי מחלה, תעודות אי כושר מרופא משפחה וכיוצ"ב.
3. יש לשמור ולתעד הוצאות כספיות עקב תאונת דרכים: קבלות בגין נסיעה במוניות, רכישת תרופות וכיוצ"ב.
4. חשוב ביותר שלא להסכים להיפגש עם חוקר מטעם חברת הביטוח בטרם היוועצות של הנפגע עם עו"ד מטעמו. 

סוגי הנזק העיקריים בגינם ייפסק פיצוי בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים הינם:
1. כאב וסבל (המכונה "נזק שאינו ממוני") – נקבע על פי הסכום הקבוע בתקנות, כאשר מובאים בחשבון לצורך חישובו: גובה נכותו הצמיתה (הקבועה) של נפגע תאונות דרכים, מספר ימי האשפוז בעקבות תאונת דרכים וגילו של הנפגע. במקרה בו לא נקבעה לנפגע תאונת דרכים נכות צמיתה, בית משפט רשאי לפסוק לטובתו פיצויים עד גובה הפיצוי הנפסק למי שנכותו הינה בשיעור 10%.
2. הפסדי שכר – פיצוי בגין הפסד שכר או הכנסות של הנפגע כתוצאה מארוע תאונת דרכים. במידה ונקבעת לנפגע תאונת דרכים נכות צמיתה – יפוצה גם בגין הפסד שכר או הכנסות בעתיד. בענין זה גורם החישוב העיקרי הינו שיעור הנכות שנפסק לנפגע.
3. עזרת הזולת – כאשר הנפגע זקוק לעזרת הזולת עקב פגיעתו בתאונה, אשר אלמלא קרות אותה תאונה לא הייה נזקק לה (עוזרת בית במקרה הקל ועזרה סיעודית במקרים הקשים) נפסק לזכותו פיצוי אשר יאפשר לו לקבל עזרה זו.
4. החזר הוצאות שנדרש הנפגע להוציא עקב פגיעתו בארוע תאונת דרכים – כל מקרה לפי נסיבותיו.
כאשר תאונת דרכים הינה תאונת עבודה, יש לפנות אל המוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל את הפיצוי המגיע ממוסד זה (אשר מנוכה מהפיצוי על פי חוק הפלת"ד, גם אם לא הוגשה תביעה למוסד לביטוח לאומי).
עוד יש לבדוק האם הנכם מבוטחים, באופן פרטי או דרך מקום העבודה, בביטוחים המקנים פיצוי בגין פגיעה בארוע תאונת דרכים.
במקומות עבודה גדולים קיימים ביטוחים קולקטיביים, שלעתים אין העובד מודע להם ואשר מקנים לו זכויות. יש לבדוק עם מחלקת כח האדם האם קיים ביטוח כזה.

ביטוחים פרטיים יכולים להיות:
ביטוח חיים או ביטוח מנהלים הכוללים כיסוי למקרה אבדן כושר עבודה ו/או נכות כתוצאה מתאונה.
ביטוח תאונות אישיות (בענין זה יש להזכיר כי בפוליסות רבות לביטוח דירה ולביטוח עסק קיים פרק לביטוח תאונות אישיות).
יש לשים לב – להבדיל מתביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המתיישנת רק כעבור 7 שנים, תביעה על פי פוליסת ביטוח מתיישנת כעבור 3 שנים בלבד. כלומר- יש להגיש תביעה לבית המשפט (אין די בתביעה לחברת הביטוח) תוך 3 שנים ממועד תאונת דרכים.
בהגשת תביעה בתחום דיני נזיקין חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי של עו"ד מומחה בנושא, אשר גם ייצג את הנפגע לאורך כל התהליך.

להערכה חינם של סיכויי תביעתך וסכום הפיצויים אותו ניתן לתבוע עבורך לחצ/י כאן

 

נהג שמנסה להערים על משטרת התנועה בכך שהוא ממשיך להחזיק ברשותו רישיון ישן, או שהוא מוציא סמוך למועד המשפט, כפל רישיון נהיגה, בטענה שרישיונו אבד, לא ימלט מעונשו באם יידרש להציג רישיון נהיגה בעת ביקורת, או חס וחלילה באם תקרה תאונה.
בירור קצר במסוף המשטרתי יגלה את העובדה שהוא נוסע בזמן שלילת רישיון נהיגה, ואתם יכולים לתאר את ההמשך…
על מנת למנוע מצב של תחבולות שונות של מי שרישיונו נפסל, רישיון שנפסל, מחורר או מסומן במזכירות בית משפט לתעבורה.
עם הפקדת הרישיון במזכירות בית המשפט, מקבל הנאשם שנשפט,  טופס "אישור על הפקדת הרישיון".
בסיום הפסילה, מציג הנאשם שנשפט, את האישור על הפקדת הרישיון, וכנגדו מקבל רישיון נהיגה חדש ממשרד הרישוי.
נהג הסבור שנעשה לו עוול בחישוב הפסילה או שהוא מבקש לקצרה יכול להגיש בקשה לחישוב תקופת הפסילה. חשוב לזכור כי כאשר יש פסילות שהוטלו במספר בתי משפט, הן מחושבות במצטבר, כלומר, אם יש לאדם לדוגמה, שלושה חודשי פסילה בבית משפט לתעבורה בחיפה, וגם ארבע חודשי פסילה, בבית משפט לתעבורה באילת, חובה עליו, להפקיד הרישיון לתקופה של שבעה חודשים.
המקרים בהם בית המשפט יחשיב את התקופה בה טרם הופקד הרישיון, כחלק מתקופת הפסילה, הם נדירים ומתייחסים, בדרך כלל, למקרים בהם הייתה שלילה מנהלית, שבית משפט הורה שתילקח בחשבון וזאת לאור סעיף 42 לפקודת התעבורה.
סעיף 42(א) לפקודת התעבורה קובע כי הפסילה תחל ביום מתן גזר הדין אם אין הוראה אחרת וסעיף 42(ג)(1) קובע כי בחישוב תקופת הפסילה לא יבוא במניין התקופה שחלפה עד מסירת הרישיון.
במקרים בהם יש מספר תקופות שלילה בו זמנית, רצוי מאוד להיוועץ בעורך דין לתעבורה, ולבחון ביחד עם עורך הדין, כיצד לבצע את הפקדות הרישיון, במטרה שהתקופות תיחשבנה, פסילת רישיון תיכנס לתוקף ותסתיים ולא יהיה מצב של נהיגה בזמן שלילת רישיון נהיגה.
נהג שהוטל עליו עונש של פסילה בפועל, חייב לגשת למזכירות בית המשפט ולהפקיד את הרישיון.
במקרה ורישיון הנהיגה אבד או שאינו בתוקף, יש לגשת למשרד הרישוי ולקבל טופס דו"ח מצב רישיון נהיגה. טופס זה יש להפקיד יחד עם תצהיר עליו ניתן לחתום בפני עורך דין לתעבורה, שופט, רשם, או כל עורך דין, המורה כי אין בידי המבקש להפקיד תעודת רישיון נהיגה.
יש לזכור כי ריצוי עונש הפסילה מתחיל רק עם הפקדת הרישיון. לכן, נהג שנפסל רישיונו,אשר שוכח או לא מודע לכך שהוא צריך להפקיד את רישיונו יוצא נפסד, בכך שתקופת הפסילה מבחינת החוק לא תחל עד להפקדה, נהג כזה מבלה בנסיעה באוטובוסים או תקוע בבית בשעה שלמעשה מבחינת החוק הוא לא התחיל לרצות את עונשו,ואז אם בתום תקופת הפסילה שנגזרה עליו הוא מתחיל שוב לנהוג עם הרישיון הישן, הוא נחשב כמי שנוהג בזמן פסילה.
נהג הפסול מנהיגה שבכוונה לא מפקיד את רישיונו וממשיך לנסוע במתכוון,או מחוסר הבנת חובת ההפקדה, עובר עבירה חמורה ביותר של נהיגה בזמן פסילת רישיון שבגינה עונשים חמורים לרבות מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

לעיון בפרק נהיגה בזמן פסילת רישיון לחץ כאן

 

אזרחים רבים הניצבים בפני בית משפט לתעבורה, אינם לוקחים בחשבון את יכולת עורך הדין העוסק בדיני תעבורה, להציל את רישיון הנהיגה של הנהג, למנוע או לצמצם באופן ניכר את תקופת הפסילה בפועל, תקופת פסילה על תנאי ולמנוע או לצמצם במקרים רבים הטלת עונשי מאסר בפועל, קנסות ועוד.

טעות נפוצה של נהגים היא בסברה, שמאחר והם יודעים שהם אשמים, "מה כבר ניתן לעזור להם"?

בדיוק במקרים אלה, יש לעורך הדין לתעבורה, מרחב פעולה אדיר בו הוא יכול לנצל את ידיעותיו, את ניסיונו ואת כל מרחב הפעולה שעומד בפני הנאשם, הסנגור ובית המשפט לתעבורה להביא לכך, שהעונשים על הנאשם יופחת ובמסגרת, עסקת טיעון.

התקשורת שבין עורך הדין לתעבורה עם בית המשפט ועם גורמי התביעה הינה שונה לגמרי, שכן מדובר על קודים מקצועיים, שבהם ברור לצדדים, גדר המותר, האסור ובמיוחד מהו האפשרי.

הסנגור יכול לשוחח עם גורמי התביעה, ולנסות להגיע עימם לעסקת טיעון, תוך העלאת טעמים ונימוקים שכלל לא יעלו על דעתו של נאשם, שאינו מיוצג.

הנאשם לעיתים יתווכח, עם התביעה, או יבוא אליה בתחנונים, על מצבו האישי בבחינת טיעונים, שאינם בגדר העניין, ואינם מקובלים, ואילו הסנגור, יעלה בפני גורמי התביעה את הסיבות הרלוונטיות אשר בגינן יש להקל עם הנהג, ויגיע בדרך כלל לתוצאה טובה בהרבה יותר מאשר יגיע הנהג בעצמו, בהיותו בלתי מיוצג וחסר כל ניסיון וידע בתחום.

הדבר נכון במיוחד במקרים בהם צפויה פסילת רישיון בפועל, במקרים כאלה על עורך הדין לתעבורה, תוטל המשימה, לעשות ככל יכולתו להשיג עבור הלקוח שלו, הנהג שביצע את העבירה, עסקת טיעון, שתימנע ככל הניתן מלקוחו, אובדן שכר עבודה של חודשי הפסילה, שכירת שירותיו של נהג מזדמן לחודשי הפסילה, קנסות כבדים, ולעיתים, תקופות מאסר, או מאסר על תנאי.

חשוב לדעת כי, בית המשפט בדרך כלל יאשר את הסדר הטיעון, אך הוא אינו מחויב לקבל את הסדר הטיעון.

ישנם מקרים שבהם, בית המשפט מוצא פסול בהסדר ואז הוא אינו מקבל את ההסדר, בדרך כלל לא יקבל בית המשפט את ההסדר במקרים שלדעתו הוא אינו תואם את מטרת הענישה, אז יסטה בית המשפט מההסדר.

על בית המשפט קיימת חובה לבחון כי בהסדר התקיים איזון ראוי בין האינטרסים של הנאשם לבין האינטרס הציבורי בענישה.

לכן במקרים רבים בהם מושג הסדר טיעון, קורה לכאורה מצב אבסורדי, התביעה מעלה טיעונים, שיש בהם, ללמד סנגוריה על הנאשם וזאת, מן הטעם ששני הצדדים מעוניינים שההסדר יתקבל.

עורך הדין לתעבורה, צריך לדעת אצל איזה שופט, רצוי או לא רצוי, להגיע להסדר, כך למשל, במקרה בו התיק נדון בפני שופט הידוע רחמן, לא כדאי לעתים, כלל וכלל להגיע להסדר טיעון, מאחר שההסדר יכול להיות מחמיר יותר עם הנאשם מאשר העונש הצפוי להיגזר עליו על ידי השופט, ללא הסדר.

אזרחים ונהגים רבים אינם מודעים לכך, שישנם סעיפים בכתבי האישום, בהם קיימת חובת פסילה מינימלית לבתי המשפט היום יש נטייה להכביד בענישה בכלל ובמקרים של תאונות דרכים בפרט לתקופה שמעבר לפסילת המינימום. יש לזכור, כי קיימים מקרים, נדירים, בהם עורך הדין מצליח לשכנע את בית המשפט, שקימות נסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, ובמקרה כזה, לשכנע את בית המשפט להפעיל סמכות נדירה ולהורות על פסילה לתקופה קצרה יותר מפסילת המינימום.

עו"ד תעבורה טוב ידע על פי רוב, להביא לכך, שבמידה ולא ניתן לזכות את הנאשם, ניתן לפחות להמתיק את עונשו באופן משמעותי.

במקרים רבים, התערבותו של עורך דין לתעבורה יכולה לאפשר לנהג הנאשם להמשיך לעבוד באופן שתמנע או תצומצם הפסילה שתוטל עליו במקרים נדירים ניתן לסווג את הפסילה בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, שיפרש בפסק הדין, להורות כי הפסילה לא תחול לגבי נהיגת רכב מסוים, או לגבי סוג מסוים של רכב. על עורך הדין לתעבורה, לשכנע את שופט התעבורה שאותו המקרה, הינו מקרה נדיר ביותר, שבו, יהיה זה ראוי שלא להטיל פסילה על סוג רכב מסוים באופן שהנהג יכול לנהוג רק לצורכי עבודתו, גם כאשר נסיבות המקרה, חמורות.
במקרים רבים, עורך דין הבקיא בתחום התעבורה, יידע להבחין איזה סעיף אישום מחייב עונש של פסילה בפועל, ואיזה סעיף אינו מחייב פסילה. ולכן במקרה שהסיכויים לזיכוי נמוכים, יפנה עורך הדין אל גורמי התביעה, במטרה לנסות ולשנות את סעיפי האישום בהם מואשם הנהג לסעיפים קלים יותר, שאינם מחייבים שלילה, כל זאת במסגרת עסקת הטיעון.