מחבר: omri

נהג שהוטל עליו עונש של פסילה בפועל, חייב לגשת למזכירות בית המשפט ולהפקיד את הרישיון. במקרה ורישיון הנהיגה אבד או שאינו בתוקף, יש לגשת למשרד הרישוי ולקבל טופס דו"ח מצב רישיון נהיגה. טופס זה יש להפקיד יחד עם תצהיר עליו ניתן לחתום בפני עורך דין לתעבורה, שופט, רשם, או כל עורך דין, המורה כי אין בידי המבקש רישיון נהיגה להפקדה.
יש לזכור כי ריצוי עונש הפסילה מתחיל רק עם הפקדת הרישיון. לכן, כאשר בית המשפט מטיל נהג הפסול מנהיגה אשר שוכח או לא מודע לכך שהוא צריך להפקיד את רישיונו יוצא נפסד, שכן תקופת הפסילה מבחינת החוק עדין לא החלה והוא סתם נוסע באוטובוסים או תקוע בבית. נהג הפסול מנהיגה שבכוונה לא מפקיד את רישיונו וממשיך לנסוע עובר עבירה חמורה ביותר של נהיגה בפסילה שבגינה עונשים חמורים לרבות מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

לעיון בפרק פסילה בפועל לחץ כאן

נהיגה בזמן פסילה או בניגוד לתנאים

סעיף 67 לפקודת התעבורה: מי שנודע לו שנפסל מקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתוקפה הוא נוהג ברישיון שנהיגתו אסורה בלי רישיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברישיונו כל עוד הם בתוקפם, או מי שנודע לו כי נפסל מלהחזיק ברישיון רכב וכל עוד הפסילה בתוקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף שקל, או שני העונשים כאחד. 
לא מעט נהגים ממשיכים לנסוע בזמן פסילה. מדובר בעבירה שהמשטרה נלחמת בה בחומרה מן הטעם העיקרי שיש בעבירה זו בבחינת זלזול רבתי בחוק.  בכדי להלחם בתופעה זו ומציבה המשטרה מארבים לנהגים שרישיונם נשלל.
נהג שמחזיק רישיון לדוגמא במטרה להערים על משטרת התנועה, או שמוציא כפל רישיון סמוך למועד המשפט בטענה שרישיונו אבד, לא ימלט מעונש באם יידרש להציג רישיון נהיגה בעת ביקורת, או חס וחלילה במקרה של תאונה. בירור קצר במסוף המשטרתי יגלה את העובדה שהוא ביצע עבירה של נהיגה בפסילה.
העונשים על מי שנוהג בזמן שלילה הינם חמורים ביותר. נהג המורשע בעבירה של נהיגה בזמן שלילה, דינו – עונש של שלוש שנות מאסר ומינימום פסילה למשך שנתיים (סעיף 67 לפקודת התעבורה).
תפקידו של עורך הדין לתעבורה, למנוע מבית המשפט לתעבורה, מלהטיל עונש מאסר בפועל על מי שביצע העבירה, בפעם הראשונה, ולשכנע את בית המשפט, להסתפק בעונש של מאסר על תנאי, אולם אם העבירה תחזור על עצמה, אין ספק, שבית המשפט יטיל על הנהג עונש מאסר בפועל על מנת, ש"יראו ויראו" ומי שמזלזל בחוק ימצא את עצמו מאחורי סורג ובריח.
יש לזכור כי העבירה מתייחסת גם למקרים של מי שנשפט בהיעדרו, וגם למקרים של פסילה מטעם משרד הרישוי בגין צבירת נקודות וכיו"ב.

לעיון בפרק פסילה בהעדר הופע וביטול פסק דין בהעדר לחץ כאן

חשוב לזכור כי גם מי שקיבל פסק דין, כאשר הוא נשפט בהיעדרו, וגם אם הוא סבור כי פסק הדין יבוטל, חלילה לו כי ימשיך לנסוע בזמן פסילה יתרה מזאת, גם אם פסק הדין המקורי (זה שהטיל את הפסילה), יבוטל עדיין יקבל הנאשם, באם נהג, בטרם בוטל פסק הדין, את העונשים על מי שנוהג בזמן שלילה.

קצין משטרה מדרגת מפקח ומעלה רשאי כשיש לו סמכות על פי החוק להורות על פסילתו של נהג לתקופות מסוימות על פי סוג עבירת התעבורה שעבר הנהג או שהנהג נחשד שעבר אותה.
קיים הבדל בין פסילה מנהלית לבין פסילה של בית משפט
פסילה מנהלית- ניתנת ע"י קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה ומסורה לשיקול דעתו, מבלי יכולת הנהג שנתפס להתגונן כראוי, היות ומדובר בהליך מהיר, בו לרוב הנהג אינו מיוצג ע"י עו"ד, ואינו חשוף לראיות.
ופסילה בבית המשפט – נובעת מהליך משפטי שהנהג מעורב בו, וכמובן, שניתן להסתייע בעורך דין ולהעלות טענות הגנה כנגד הפסילה.

תקופות הפסילה המנהלית

• התקופה הקצרה – הינה שלילה של  30 ימים בגין עבירות חמורות המנויות בפקודת התעבורה (תוספת רביעית) לדוגמא: עבירות של נהיגה עקיפה מסוכנת, נהיגה במהירות מופרזת, אי מתן זכות קדימה, נהיגה ברכב תחת השפעת סמים או משקאות משכרים, סיכון הולך רגל החוצה במעבר חצייה, מטען חורג ועוד.

רשימת עבירות התנועה, אשר בגינן קמה הסמכות לפסול את רישיונו של נהג מנהלית:
א. אי מתן זכות קדימה (תן זכות קדימה ועצור) (תקנה 22).
ב. נהג חדש ללא מלווה ונהג חדש המסיע נוסעים מעל המותר.
ג. נהיגה ברכב תחת השפעת סמים או אלכוהול (תקנה 26(2).
ד. נהיגת רכב, כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן.
ה. עקיפת רכב בדרך שאינה פנויה (תקנה 47(ד).
ו. עקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף (תקנה 47(ה)(5).
ז. מהירות שאינה ברירת משפט (מעל 80 קמ"ש בדרך עירונית ומעל 130 קמ"ש בדרך בינעירונית. מכל מהירות נמדדת יש לבצע הפחתה של 5 קמ"ש (תקנה 54).
ח. אי עצירה לפני מפגש עם מסילת ברזל.
ט. סיכון הולך רגל החוצה במעבר חצייה.
י. נהיגת רכב, כאשר המשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולים ב – 25% או יותר על המשקל הכולל המותר
יא. הובלת חומר מסוכן שלא כדין. 

• התקופה הבינונית שלילה של  60 ימים בגין מעורבות בתאונת דרכים.

• התקופה הארוכה שלילה של  90 ימים בגין מעורבות בתאונת דרכים בה נהרג אדם.

הליך השימוע והטלת הפסילה המנהלית

לידיעתכם, שוטר שאינו קצין לא רשאי לפסול את רישיון הנהיגה, לצורך חוקיותה של השלילה המנהלית חובה שיערך הליך של שימוע לנהג.

השימוע נערך בדרך כלל בתחנת משטרה, ההליך המקובל הוא שביום האירוע נמסר לנהג זימון לשימוע והשימוע נערך מאוחר יותר,במהלך של שלושה ימים מיום העבירה.
לעיתים נדירות מאוד, מגיע קצין למקום האירוע וההליך נעשה במקום.
השוטר ש"תפס" את הנהג בעבירת מהירות שבגינה פסילה מנהלית-  צריך להביא לנהג אישור על נטילת הרישיון וזימון לשימוע, כאשר האישור מהווה רישיון נהיגה זמני עד השימוע.
רק במקרים חריגים ניתן לערוך את ההליך בשטח ולא במשרדי המשטרה וזאת כאשר הקצין הפוסל יגיע אל הנהג.

פסילה מנהלית בהעדר

נהגים שאינם מגיעים להליך השימוע (אי התייצבות לשימוע) -עלולים להיפסל גם מבלי שישמעו וזאת במסגרת סמכותו של הקצין לפסול מנהלית את מי שלא הגיע לשימוע שלו, הליך כזה נקרא פסילה בהעדר, הליך דומה קיים גם למי שלא הגיע לדיון בתיק שלו בבית משפט לתעבורה.

עיקרי השיקולים בהטלת הפסילה המנהלית

בהליך השימוע יובאו בפני הנהג החשדות הקיימים כנגדו וקיימת לו הזדמנות להביע דעתו ולשכנע מדוע לא נכון שיפסל מנהלית.
הליך השימוע הינו חלק חשוב הן בהליך הפסילה המנהלית והן בהליך של כתב האישום שהינו ההזמנה לדין – הדו"ח נהגים רבים עושים טעויות חמורות בהליך השימוע, שכן הם אינם מתייעצים עם עורך דין דבר שמביא הן להטלת פסילה מנהלית והן להארכת הפסילה שמוטלת עליהם בהמשך בבית משפט לתעבורה.
בין השיקולים ששוקל הקצין במסגרת ההחלטה בעניין הפסילה המנהלית, הוא מתחשב בוותק הנהיגה של הנהג, כמה הרשעות קודמות יש לו, במה הוא עוסק, וכו' , אולם כל אלו הינם "טיפים" כלליים ביותר ולכל תיק יש את הנקודות והדגשים המיוחדים לו, שאי העלתם במסגרת השימוע באופן הנכון יכולים לגרום נזק לנהג.

ביטול הפסילה המנהלית בקשה לביטול פסילה מנהלית 

לנהג קיימת זכות על פי חוק לערער על החלטתו של הקצין, שפסל אותו. הערעור על הפסילה נקרא בקשה לביטול פסילה מנהלית.
הבקשה לביטול פסילה מנהלית הינו הליך שמתקיים בבית המשפט לתעבורה באזור השיפוט בו נתפס הנהג מבצע את העבירה בדרך כלל מובאת הבקשה לדיון בפני אותו בית משפט שאליו קיבל הנהג כתב אישום-  או את הדו"ח. קיימים מקרים בפסילות של 60 יום ויותר שהפסילה המנהלית מוטלת עוד לפני שקיים כתב אישום.
לבית המשפט יש סמכות לבטל את הפסילה המנהלית או לקצר את הפסילה המנהלית, כל מקרה נדון לגופו בהתאם לחומר הראיות, נסיבותיו האישיות של הנהג גיליון הרשעותיו הקודמות וטיב הטיעונים שמושמעים במהלך הדיון בבקשה.

מתי וכיצד תוגש הבקשה לביטול פסילה מנהלית 

הנהג שרישיונו נפסל ומעוניין להגיש את הבקשה חשוב שיפנה לעורך דין או שיערוך בכוחות עצמו את הבקשה בהקדם האפשרי, אחרת לא יהיה בה כל טעם.
הדיון בבקשה נחשב לדיון דחוף ולכן המזכירות קובעת אותו בדרך כלל תוך ימים ספורים לאחר הגשת הבקשה על ידי הנהג או עורך הדין לתעבורה שמייצג אותו.
מזכירות בית המשפט תקבע מועד קרוב ככל הניתן לדיון בבקשה.

שיקולי בית משפט בהחלטה בבקשה לביטול הפסילה המנהלית

השיקול העיקרי שבית משפט אמור לשקול אותו בדיון בבקשה לביטול פסילה מנהלית הוא שיקול של מסוכנות. הנהג הפסול אמור לשכנע את בית המשפט בעצמו או באמצעות עורך דין לתעבורה שהוא אינו מסוכן לציבור ואין בהמשך נהיגתו בבחינת פגיעה בביטחון הציבור. טעות נפוצה של מי שאינו מיוצג על ידי עורך דין לתעבורה שהוא מעלה בפני בית משפט במסגרת הדיון בבקשה לביטול פסילה מנהלית את כל טענותיו. במקרים כאלה מסביר בית המשפט לנאשם במהלך הדיון, בבקשה לביטול פסילה מנהלית או בהחלטה, שאין זה מתפקידו לבדוק את חומר הראיות ולהחליט, השיקול היחידי שעל בית משפט לקחת בחשבון בהחלטתו הוא האם ישנן ראיות לכאורה וזאת בנוסף לשיקול המסוכנות כאמור לעיל.

השופט שדן בבקשה לביטול הפסילה המנהלית

מקובל שהשופט שדן בבקשה לביטול פסילה מנהלית לא יהיה אותו שופט שידון בכתב האישום (בתיק העיקרי) בדו"ח או בכתב אישום אחר.
אם זאת, ישנם מקרים חריגים בהם אותו שופט יכול לדון גם בבקשה לביטול פסילה מנהלית.

בקשה נוספת לביטול פסילה מנהלית

במקרים נדירים, ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר, על החלטת בית משפט לתעבורה בבקשה לביטול פסילה מנהלית, במקרים אלה הינם נדירים ומתקיימים באם ישנן נסיבות חדשות, שלא הובאו בפני בית משפט לתעבורה במסגרת הדיון הראשוני, בבקשה לביטול פסילה מנהלית.

ערעור על החלטת בית משפט לתעבורה בבקשה לביטול הפסילה המנהלית

ניתן להגיש ערעור על פי סעיף 49 לפקודת התעבורה, לבית המשפט המחוזי, כמו את הבקשה לביטול פסילה מנהלית עצמה כך גם את הערעור יש להגיש במהירות, שכן לפרק הזמן יש משמעות אדירה בהליך זה ובאם לא יוגש הערעור בהקדם האפשרי, לא יהיה בו כל טעם.

האם יכולה המדינה להגיש בקשה להוסיף פסילה מנהלית?

לעיתים במקרים שהוטלה על נאשם פסילה מנהלית ממושכת לדוגמא בתיקים של נהיגה בשכרות, ובמקרים של תאונה שתוצאתם מותו של אדם, מגישה המדינה ביוזמתה בקשה לפסילה עד תום ההליכים.

[vc_row full_width="" parallax="" parallax_image="" bg_type="" parallax_style="" bg_image_new="" layer_image="" bg_image_repeat="" bg_image_size="" bg_cstm_size="" bg_img_attach="" parallax_sense="" bg_image_posiiton="" animation_direction="" animation_repeat="" video_url="" video_url_2="" u_video_url="" video_opts="" video_poster="" u_start_time="" u_stop_time="" viewport_vdo="" enable_controls="" bg_override="" disable_on_mobile_img_parallax="" parallax_content="" parallax_content_sense="" fadeout_row="" fadeout_start_effect="" enable_overlay="" overlay_color="" overlay_pattern="" overlay_pattern_opacity="" overlay_pattern_size="" overlay_pattern_attachment="" multi_color_overlay="" multi_color_overlay_opacity="" seperator_enable="" seperator_type="" seperator_position="" seperator_shape_size="" seperator_svg_height="" seperator_shape_background="" seperator_shape_border="" seperator_shape_border_color="" seperator_shape_border_width="" icon_type="" icon="" icon_size="" icon_color="" icon_style="" icon_color_bg="" icon_border_style="" icon_color_border="" icon_border_size="" icon_border_radius="" icon_border_spacing="" icon_img="" img_width="" ult_hide_row="" ult_hide_row_large_screen="" ult_hide_row_desktop="" ult_hide_row_tablet="" ult_hide_row_tablet_small="" ult_hide_row_mobile="" ult_hide_row_mobile_large=""][vc_column width="1/1" offset="vc_hidden-sm vc_hidden-xs"][vc_posts_slider type="flexslider_fade" interval="15" slides_title="1" link="link_post" order="DESC" count="25" posttypes="post" slides_content="teaser" thumb_size="medium" posts_in="36315,36304,36309,36306,36302,36300,36298,36296,36294,36292,36290,36287,36285,36283,37078,36281,36279,37058"][/vc_column][/vc_row]

במאמרים הבאים,העוסקים בתחום של נהיגה במהירות מופרזת.
תוכל ללמוד על מצלמות מהירות שונות ועל הלכות, בתחום נהיגה במהירות מופרזת.

מצלמות המהירות החדשות עדכונים מ"בית האח הגדול" לחץ כאן
מצלמות הגאסטו פרוייקט א' 3 לחץ כאן
עבירות מהירות לחץ כאן
מד מהירות לייזר- ממל"ז לחץ כאן
מד מהירות בשיטת מרחק זמן (דגם 5000 IL)- וסקאר לחץ כאן
מד מהירות אלקטרוני (ממא"ל)- מולטנובה 6F לחץ כאן

בכלי התקשורת והמדיה מופיעות ידיעות סותרות, בכל הנוגע לסכנות הטמונות בתדלוק עצמי אגב עישון, ושימוש בטלפון סלולארי. חלק מידיעות אלו מטעות את הציבור במילים אלו:
מתדלקים בתדלוק עצמי ? חובה לדעת !!! אנא הפיצו לכל מכריכם
מי שנתפס מדבר בנייד בעת תדלוק מקבל קנס של 10,000 ש"ח נקודות !!!

אי הדיוק שבפרסומים
מהפרסומים טוענים בחלקם, כי מקור האיסור הינו בחוק העונשין סעיף 61 (א) (1) (א)
יש המוסיפים, כי  דינו של אדם העובר על איסורים אלו מאסר עד 6 חודשים וקנס כספי עד 12,500 ₪ עונשי מקסימום ,כל זאת בטענה, שהעובר על העבירה צפוי לקנס לנקודות ואולי אף למאסר.

מה לשון החוק
המקור החוקי הינו :תקנות רישוי עסקים(אחסנת נפט), התשל"ז -1976
התקנות תוקנו בהתשס"ה-2005 וזהו התיקון שהוכנס שרלוונטי לענייננו
"42א. איסורים בתחנת תדלוק ציבורית
בתחנת תדלוק ציבורית –
(1) לא ישתמש אדם מחוץ לרכב בטלפון נייד או במכשיר קשר ולא יעשן;
(2) נהג חייב לדומם את מנוע הרכב בעת התדלוק;
(3) אדם לא יתדלק רכב אלא לאחר שווידא שמנוע הרכב הודמם;
(4) בעל המיתקן יתקין שלט אזהרה אחד לפחות בשפות עברית וערבית בנוסח "אין להשתמש מחוץ לרכב בטלפון נייד או במכשיר קשר; אין לעשן בשטח התחנה וחובה לדומם את מנוע הרכב בעת התדלוק" או בנוסח דומה שבו הסבר באמצעים גרפיים; השלט יותקן במקום בולט לעין ולא יוסתר, וגודלו יהיה לא פחות מ-40 ס"מ על 50 ס"מ."

מקור הענישה
תקנות רישוי עסקים(אחסנת נפט), התשל"ז -1976 מפנות לחוק העונשין את הענישה על פי התקנות קובעות:
העובר על הוראה מהוראות תקנות 42א או 65א דינו קנס כאמור
בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
מכאן, שעל מנת להבין את העונש יש לפנות לחוק העונשין, ולבדוק מה העונש הקבוע בחוק.
סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977קובע כדלקמן:
על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –
אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום – קנס עד 14,400 שקלים חדשים;

 סוף דבר
הפרשנות שיש עונש של שישה חודשי מאסר על מי שמשוחח בטלפון בזמן תדלוק אינה נכונה.
יש לזכור כי, בשנים האחרונות הפכו תחנות הדלק למקומות נעימים וחלקם למרכזי קניות, להתרעננות ובילוי. יש לזכור כי תדלוק הרכב נותר פעולה מסוכנת. בתדלוק נעשה שימוש בחומר דליק ומסוכן.
מומלץ להקפיד על הכללים הבאים:
כיום, ניתן לבצע תדלוק עצמי בחלק ניכר מתחנות הדלק.
לכן חשוב שהנהג יקפיד על כללים אלו ויקפיד גם שיתר הנמצאים ברכב כולל ילדים ובמיוחד נוער או מעשנים יקפידו הקפדה ייתרה על כללי הזהירות בכל הנוגע לעניין אש עישון ושימוש בטלפון סלולארי.
להימנע מעישון
להימנע מכל שימוש בטלפון הסלולארי
חשוב לדומם מנוע
רצוי להימנע מכניסה חזרה לרכב בזמן התדלוק
(באם חוזרים לרכב חשוב לגעת במתכת של הרכב לפריקת חשמל סטטי).
תדלק בהגיון ומנע אסון

[vc_row][vc_column][vc_column_text]מחקרים שנעשו  בארה"ב, גילו שדיבור בטלפון נייד תוך כדי נהיגה מגדיל פי שלושה את הסיכוי לתאונה. החוק אוסר נהיגה ושימוש בטלפון נייד ללא דיבורית, השאלה האם המחוקק נתן דעתו גם ליתר הסיכונים כגון שימוש במכשיר קשר או במכשיר ניווט GPS ?
תישאל השאלה, אלו מהסיכונים הללו נלקחו בחשבון במתכוון על ידי המחוקק ואלו סיכונים נשמטו אולי בהיסח הדעת ?
לצורך ברור הסוגיות, יש לבחון החוק, השינויים שבו ואת הפסיקה הרלוונטית:
סעיף 28 לתקנות התעבורה (הסעיף שונה ביום 4.2.08):
"28(א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה… כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה… אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב, או לקיום כללי התנועה.
(ב) האמור בתקנת משנה (א) יחול גם על הנוהג ברכב שבו הותקן או מצוי מכשיר טלפון קבוע או נייד, והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מקרופון המותקן ברכב. "

בתאריך 4.2.08 שונתה לשון התקנה הנ"ל באופן כדלקמן:
28.*     (א)       נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.
(ב)       (1)       בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –
(א)       לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;
(ב)       לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s);
(2)       בתקנת משנה זו –
"דיבורית" – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;
"טלפון" – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.
לאור לשון התקנה לפני תאריך 4.2.08, עצם האחיזה בטלפון הסלולארי לא היוותה עבירה. באם, לא היה ניתן להסיר את היד מן ההגה על-מנת לאחוז בטלפון הסלולארי ולהתבונן בצג תוך כדי נהיגה.
לאור האמור לעיל, הסרת היד מן ההגה, בזמן נהיגה,  לשם אחיזת הטלפון הסלולארי והרמתו, גם אם לשבריר שנייה, ממלא אחר יסודות העבירה לפי תקנה 28(א) לתקנות התעבורה, הדבר מייתר הצורך לדון בשאלה – אם התבוננות בצג על מנת לזהות מי המתקשר, מהווה "שימוש בטלפון", אם לאו, כנדרש על-פי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה לפני תיקונה.
בתקנה הנוכחית לא ברור, באם התבוננות בצג הטלפון הסלולרי, תוך כדי שהוא נמצא במתקן המיועד לו, בלי לאחוז בו ביד, מהווה עבירה לפי לשון תקנה 28(ב).

באשר למכשיר הקשר
לעניין זה ניתן פסק דין מפורש ומפורט על ידי כב' השופט מודריק בע"פ (ת"א) טל הלפרין נ' מדינת ישראל כדלהלן:
"דומה כי אין מחלוקת של ממש שהאיסור הקבוע בתקנת משנה (ב) אינו מקיף שימוש במכשיר קשר. שהרי המשמעות המקובלת של הביטוי שימוש בטלפון קבוע או נייד  כפי שהיא מובאת בתקנת משנה (ב) מוציאה את מכשיר הקשר מכללו. אמנם ההגדרה המילונית של 'טלפון' [מכשיר המעביר את קולו של האדם למרחק באמצעות זרם חשמל הזורם בתיל המקשר את המדבר אל השומע' (א' אבן-שושן, המילון החדש, 1993)] היא קצת ארכאית (הטלפונים, במיוחד הסלולריים, הם אלחוטיים) אולם בתקשורת הרגילה בין אנשים תהיה הבחנה ברורה בין 'מכשיר קשר' לבין 'טלפון'.
נוסף לכך לשון תקנת משנה (ב) מעיד על מנסחה כי הוא לא לקה 'בעצלות חקיקתית'. מתקין התקנות, שבחר לנקוט במילה 'טלפון', פרט את סוגי הטלפון שבהם מדובר, היינו, טלפון קבוע וטלפון נייד. אילו ביקש לכלול בהם גם מכשיר קשר, חזקה שהיה נוקב בדבר במפורש".
בהמשך קובע כב' השופט מודריק :
"כהדיוט אני יודע ששימוש במכשיר קשר נבדל מן השימוש במכשיר טלפון. האחרון כמוהו כשיחת בני אדם פנים אל פנים. היינו הטלפון מאפשר שיח ושיג דו כיווני פשוט וקולח (…). הראשון מאפשר דיבור בערוץ כיווני אחד (על כן קורא לו מכשיר קשר, היינו גורם לתקשורת למרחוק אך לא מכשיר לשיחה). ממילא, באופן טבעי, השימוש במכשיר קשר נועד למסירת הודעות קצרות ולא לשיחה מתמשכת".
בהחלטתה של כב' השופטת שטרסברג-כהן, ברע"פצימרינג נ' מדינת ישראל.
שניתנה בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על הרשעה בעבירה לפי תקנה 28(ב), כאשר היה מדובר בשימוש ב"מכשיר קשר". קבעה כב' השופטת שטרסברג-כהן, שבית המשפט המחוזי לא הכריע בשאלה האם "מכשיר קשר" הוא "טלפון" לצורך תקנה 28(ב), מאחר ושם התבססה ההרשאה על תקנה 28(א) לתקנות. לכן במקרה פצימרינג, דחתה כב' השופטת שטרסברג-כהן את בקשת רשות הערעור, אולם יש לציין כי באמרת אגב הוסיפה כב' השופטת ואמרה : "כשלעצמי הייתי רואה מכשיר קשר כמכשיר טלפון לצורך התקנה ולפיכך חלות על המקרה הן תקנה 28(א) והן תקנה 28(ב) ולפי שתיהן נעברה על-ידי המבקש עבירה".
לעניין מכשיר המירס, שיש לו שימושים כפולים הן כמכשיר טלפון והן כמכשיר קשר אין הכרעה ברורה, אך ניתן יהיה לנסות ולטעון לקיומה או אי קיומה של עבירה לפי אופי השימוש

באשר לשימוש במכשיר ניווט GPS
הפסיקה והחקיקה אינם מתייחסים לשימוש במכשיר ניווט בזמן נהיגה, אולם, על פי התקנה יש לאחוז את ההגה בשני ידיים ולעזוב יד אחת רק לצורך התפעול התקין של הרכב כך שבמידה והשימוש שנעשה במכשיר הניווט, גורם לכך שנהג הרכב יעזוב את אחת הידיים מההגה הרי שלכאורה בוצעה העבירה המפורטת בסע' 28 א לתקנות התעבורה.
מכשיר ניווט המופעל מטלפון נייד – התקנות הגדירו מפורשות מהו מכשיר סלולרי: מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג, במידה והשימוש שנעשה בטלפון הינו למטרות ניווט, הרי שאין זה משנה לצורך ביצוע העבירה, כיוון שנעשה שימוש בטלפון, ולעניין השימוש מספיק רק להסתכל על צג הטלפון.
מכשיר ניווט – שימוש במכשיר ניווט תוך כדי עזיבת ההגה ממלא אחר יסודות העבירה של ס' 28 (א) כלומר החזקת ההגה ביד אחת בלבד בזמן נסיעה.

סוף דבר לגבי תקנה 28
הגדרתו של כב' השופט מודריק, כי המחוקק לא לקה 'בעצלות חקיקתית', כאשר התקין את התקנות נכונה אולי לגבי האבחנה בין שימוש בטלפון ושימוש במכשיר קשר.
אני כשלעצמי הייתי מבסס האבחנה גם על אופי אופן השימוש הקצר, אולם בעיקר על אופן תפעולו של המכשיר שניתן לתפעל אותו ללא חיוג ומבלי להסיר את עיני הנהג מהדרך.
הטעות של מחוקק לדעתי, היא בהכנסת עניין השימוש בטלפון, לרבות לצורך שיחה ומסרונים SMS לגדר תקנה שעוסקת בכך ש"הנוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה" לדעתי יש להתקין תקנות שיש בהן כדי להסדיר את השימוש בכל המכשירים האלקטרונים ושכלולי הזמן והטכנולוגיה תוך כדי נהיגה.
לדעתי, כיום שבכבישי ישראל נוהגים מרבית הנהגים ברכבים אוטומטיים, וגם אלו הנוהגים ברכבים עם מוט הילוכים ידני, נקודת המוצא של המחוקק, צריכה להיות דוקא על הסרת העיניים מהדרך ועל חלוקת הקשב של הנהג ופחןץ על עניין האחיזה של ההגה, הגם שברור שהיא חשובה ולעניין זה יש להשאיר את תקנה 28 א .
את השימוש בכל המכשירים האלקטרונים יש להסדיר בתקנה נפרדת,תוך מתן תשומת לב לאי הסרת העיניים מן הדרך ועל חלוקת הקשב של הנהג, תקנה כזו, תאפשר לתת גם מענה על שימוש במכשירים שונים לשמע ולמוסיקה מכשירי MP לדורותיהם מכשירי כף יד לסוגיהם צגי טלוויזיה וDVD  המותקנים כיום ברכבים ועוד- כך לדעתי תושג התוצאה.

ריבוי הטלפונים הסלולאריים והדיבור בטלפון בזמן נהיגה ברכב – גרמו ללא מעט מקרים שנדונו בבית המשפט, ולכבודם של המכשירים הניידים הוספה תקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה הקובעת כי :
"תקנה 28 (א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה, אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.
(ב) האמור בתקנת משנה (א) יחול גם על הנוהג ברכב שבו הותקן או מצוי מכשיר טלפון קבוע או נייד, והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מיקרופון המותקן ברכב ".
בתאריך 4.2.08 שונתה לשון התקנה הנ"ל באופן כדלקמן:
28.     (א)       נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.
(ב)       (1)       בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –
(א)       לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;
(ב)       לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s);
(2)       בתקנת משנה זו –
"דיבורית" – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;
"טלפון" – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.
הכללים שעל כל נהג לדעת הנלמדים מתקנה זו :
1.      נהג חייב לנהוג כששתי ידיו על ההגה.
2.      מותר להסיר יד אחת לצורך קיום כללי התנועה.
3.      מותר לנהג לדבר רק באמצעות דיבורית (מיקרופון ).
מה הדין במקרה שאדם דיבר בפלאפון בזמן נהיגה ותוך כדי תנועה השעין את הפלאפון על כתפו ושתי ידיו היו על ההגה ?
מקרה זה נדון כבר בפסיקה והגיע אפילו לבית משפט עליון – ונקבע שלא קוימה ההוראה שבתקנה המתירה שימוש בטלפון רק במיקרופון, היות ונעשה שימוש בידיים או לפחות ביד אחת כדי להחזיק את הפלאפון בין הכתף והראש.
כיום – לאחר שחברות הסלולאר מוכרות לנו מכשירים ניידים המשמשים כמכשירי קשר (ווקי טוקי), רבים מהנהגים סבורים שמותר לדבר בפלאפון המשמש כמכשיר קשר תוך כדי נהיגה, לאור זאת אבהיר כי העבירה של שימוש בטלפון בזמן נהיגה כוללת גם את האיסור לדבר במכשיר קשר כאשר מחזיקים אותו בידיים או ביד אחת.
האם במקרה שנהג עוצר את הרכב מותר לו לדבר בטלפון סלולרי? – כן. העבירה מתייחסת לדיבור בטלפון נייד בזמן נהיגה- תוך כדי תנועה.

מערך דיגיטלי חדש של מצלמות דרכים, הולך ונבנה. מדובר במצלמות צמתים, וגלאים אחרים, כל אלו יחוברו למרכז שליטה ארצי. המרכז יעקוב אחר העבירות בזמן אמת, כך גם ישגר דוחות לנהג תוך זמן קצר, ימים ספורים מביצוע העבירה.
במערך זה ישולבו מצלמות מהירות וגם מצלמות שיצלמו נהגים שיחצו צומת באור אדום.

להרחבה בנושא מצלמות המהירות החדשות– לחץ כאן

המחוקק ובתי המשפט רואים בעבירה של חציית צומת באור אדום, סיטואציה שעלולה בנקל להביא לתאונות דרכים קשות, בהן נפגע אדם ולעיתים רבות תאונות קטלניות בהן נהרג אדם בהן העונש המינימאלי הינו עונש שלא יפחת מ-3 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל (בתאונות של חבלה וחבלה של ממש בלבד – העונש בתאונה קטלנית חמור בהרבה.
רבים הם המקרים בהם מוטלים עונשים חמורים יותר.

להרחבה בנושא עבירות שיש עליהן חובת שלילה -לחץ כאן

חשוב לזכור, כי מי שביצע תאונה בגין חציית צומת באור אדום, צפוי במקרים רבים, שתוטל עליו לשלילה מנהלית בת – 60 יום, שלא בהכרח תבוא במקום השלילה שתוטל עליו בבית המשפט.

להרחבה בנושא פסילה מנהלית– לחץ כאן

ישנה חובת זהירות על הנהג בהיכנסו לצומת אפילו אם מדובר באור ירוק.
בעבר עבירת אור אדום הייתה עבירה, שגררה אחריה כתב אישום שנדון בבית משפט ובמקרים רבים הוטל בגינה פסילה מנהלית ל-30 יום ע"י קצין משטרה, אך כיום – הפכה עבירת הרמזור האדום לעבירת קנס. רבים הטוענים, כי השינוי נעשה מטעמים של עומס בבתי המשפט.
ההלכה למעשה, עד היום בתי המשפט עדיין רואים בעבירה של חציית צומת באור אדום – עבירה חמורה, שמסכנת ביותר את כלל המשתמשים בדרך ובצדק.
ישנם הרבה צמתים בהן מוצבות מצלמות אלקטרוניות. ובעניין זה כדאי לדעת, כי המצלמה בעידן האנלוגי לא תופעל כשהנהג עבר בצהוב אלא רק שנייה אחת לאחר שהאור ברמזור התחלף לאדום.

אי ציות לאור צהוב
חשוב לדעת ולזכור שדין אי ציות לאור צהוב ברמזור כדין אור אדום.

תקנה 67 קובעת כדלקמן:
67 (א)       נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה, והולכי רגל חוצים במעבר יאפשר להם להשלים את החצייה בבטחה ואם יש צורך בכך – יעצור את רכבו לשם כך.
(ב)       מעבר החצייה המחולק ע"י שטח הפרדה, יראו כל חלק  ממעבר החצייה כמעבר נפרד.
בעיקרון – העונש המוטל על נהג שהפריע להולך רגל לחצות את מעבר החצייה בבטחה הינו ברירת משפט (כלומר, קנס)- קנס 500 ₪. אולם במקרים קיצוניים יותר כשיש נסיבות מחמירות של "אי מתן זכות קדימה" – במקרים אלו הנהג צפוי לקבל זימון לבית משפט אשר רשאי להטיל עליו עונשים של פסילה בפועל פסילה על תנאי וקנס לעיתים במקרים כאלו מוטלת על הנהג בסמוך לעבירה פסילה מנהלית.

להבהרות נוספות בנושא פסילה מנהלית- לחץ כאן.

קיים איסור על נהגים  לעקוף לפני מעבר חצייה, קיימים תנאים מיוחדים באשר לעקיפה לפני מעבר חצייה בכביש חד סטרי.
בתקנה 110 (א) לתקנות התעבורה נקבעה חובת זהירות גם על הולך רגל – על פי התקנה- חובה על הולך רגל לחצות את הכביש במעבר חצייה, אם יש מעבר כזה בקרבת מקום.

נהג- חשוב לזכור!
נהג חייב להתאים את מהירות נסיעתו למקרה שהולך הרגל יחצה את הכביש ועליו לקחת בחשבון אפשרות של התנהגות רשלנית מצדו של הולך הרגל.

בפרקטיקה עבירות של אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה מביאה למקרים חמורים של פגיעה בהולך רגל במעבר חצייה ולתאונות שבהם יש חבלה או חבלה של ממש להולך הרגל. במקרים כאלו מוגשים כתבי אישום חמורים לבתי משפט בסעיפים שבהם יש חובת שלילה על בית המשפט לעיתים רבות במקרים כאלו מוטלת על הנהג הפוגע פסילה מנהלית בת 60 יום בסמוך לאירוע או במקרה וחס וחלילה הולך הרגל נפטר פסילה מנהלית בת 90 יום.

להרחבה בנושא פסילה מנהלית- לחץ כאן.

להרחבה בנושא עבירות שיש עליהן חובת שלילה – לחץ כאן.

מעבר חצייה הינו מעוז מבטחו של הולך הרגל.
חובת זהירות של נהג כלפי הולכי רגל- נקבעה בתקנה 67 (א) לתקנות התעבורה יחד עם תקנה 52 (6) לתקנות.
נהג המתקרב למעבר חצייה חייב להאט את מהירות נסיעתו גם אם יש הולך רגל לפני המעבר חצייה וגם אם לא.
במידה והולך הרגל החל לחצות את מעבר החצייה – מוטלת על הנהג החובה לאפשר להולך הרגל לחצות בבטחה את מעבר החצייה, ולצורך כך עליו להאט את מהירות נסיעתו ולהתכונן לבלום את הרכב בעת הצורך.