הדור החדש של מצלמות הדרכים פועל במרץ
מדובר במצלמות הגאסטו החדשות. לא ניתן לגלות אותן עם גלאי רדאר רגיל, היות והן עושות שימוש בלולאה מגנטית, אשר "מרגישה " את הרכב הממהר, ללא שימוש ברדאר הניתן לקליטה.
מדובר במערך דיגיטלי חדש של מצלמות דרכים, צמתים, וגלאים אחרים. כל אלו מחוברים למרכז שליטה ארצי. המרכז עוקב אחר העבירות בזמן אמת, ומשגר דוחות לנהג תוך זמן קצר, בדרך כלל ימים ספורים מביצוע העבירה.
לא ברור אם וכמה זמן יחלוף, עד שאקדח הלייזר למדידת המהירות, שעדין נעשה בו שימוש, יפסיק לפעול בשטח ויסיים בכך את עידן הצילום האנלוגי.
מצלמות הגאסטו החדשות פועלות חלקן כמצלמות מהירות בלבד וחלקן בשילוב של מצלמת מהירות עם מצלמת רמזור, בעלת יכולת לתעד את עבירת המהירות, עבירה על תקנה 54(א) לתקנות התעבורה וגם את עבירת חציית צומת באור אדום, עבירה על תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה.
המשטרה טוענת להצלחה כבירה ומעוניינת להרחיב השימוש ולצרף מצלמות וידאו
המשטרה טוענת, כך לדברי ראש אגף התנועה במשטרה, ניצב משה אדרי, בוועדת הכלכלה של הכנסת, שבמקטעי כביש, שבהם הוצבו מצלמות המהירות החדשות, נרשמה ירידה של 26% במספר תאונות הדרכים – לדבריו, המשטרה אף שוקלת להרחיב את השימוש במצלמות ולעבור גם לשימוש במצלמות וידאו.
מה הלקח שכבר נלמד בעולם על מצלמות הגאטסו
באנגליה, גבתה הממלכה באמצעות מכשירי הגאטסו, למעלה מ-100 מיליון ליש"ט בכל שנה.
נתון מעניין הוא, שדווקא שם, בממלכה הבריטית, הוחלט לקצץ באופן דרמטי בשימוש במצלמות הגאטסו, כשהתברר, כי לא הוכח קשר חד ערכי, בין השימוש והאכיפה באמצעות מצלמות הגאטסו לבין מניעת תאונות הדרכים.
כסף והרבה כסף
נראה כי פרויקט מצלמות הגאסטו, אינו סובל מבעיות תקציב, נהפוך הוא, עד אוקטובר 2013, השקיעה המדינה בפרויקט כ–60 מיליון שקל, וההכנסות ממנו מגיעות ל-80 מיליון שקל.
עם זאת, על קברניטי המדינה, לזכור, כי מדינה מתוקנת כמו אנגליה, שהשקיעה סכומים לא מבוטלים בפרויקט מצלמות הגאטסו וגבתה באמצעותו סכומי עתק, החליטה בהחלטה אמיצה ,להביא בחשבון גם את העובדה, שבחלק מן השנים, שבהן פעלו המצלמות וגבו כספי ציבור, שיעור תאונות הדרכים עלה ולא ירד כמצופה.
נראה כי הנתון עליו מסתמך ראש אגף התנועה במשטרה, ניצב משה אדרי, על ירידה של 26% בתאונות הדרכים צריך להיבדק לאורך זמן, ולאורך השנים ולא תקופה קצרה כל כך בה מופעלות מצלמות הגסטו בישראל.
המדען הראשי של הרשות לבטיחות בדרכים, ד"ר שי סופר, טוען, שיש להעביר את ניהול מערך המצלמות לידי ועדה ציבורית. זו גם עמדתו של מנכ"ל עמותת אור ירוק, מר שמואל אבואב, שהביע תמיכה בפרויקט המצלמות, אך מתח ביקורת על כך, שאין שקיפות בניתוב כספי ההכנסות מהמצלמות.
כיצד ננהג אנחנו בעידן מצלמות הגאטסו
בראש ובראשונה ננהג בזהירות ונשתדל להימנע גם מלנהוג במהירות מופרזת.
בתי המשפט לתעבורה, כגורם מקצועי ומנחה, הם אלו, שיגרמו לשינויים.
בתוכנית המקורית, כזכור כבר נעשו שינויים, כגון העלאת המהירות המותרת בכבישים המהירים ל-110 קמ"ש.
המדען הראשי, ד"ר שי סופר, הציע לתת את הדעת, לתאונות הקשות בכבישים עירוניים, ולשקול הצבת מצלמות גם ליד בתי ספר ובתי חולים.
תשאל השאלה, האם יחול שינוי בהצבת המצלמות למקומות, בהם יש קשר בין המהירות לבין סכנה מוחשית לחיי אדם, האם יחול שינוי ביתר שקיפות באשר לניהול הפרויקט וניתוב הכספים וייחודם, למניעת תאונות הדרכים, או שקברניטי הפרויקט יעדיפו להציב את המצלמות במקומות בהם, הרווח מהצבתן גדול יותר.
אנחנו ,כמשרד עורכי דין, ששם נר לרגליו, את פעילות ההסברה והמניעה של תאונות הדרכים, כמו גם ייצוג נאשמים בבית משפט לתעבורה, נמשיך לעקוב אחר האפקטיביות של המצלמות במניעת תאונות דרכים ואת מידת השקיפות שיתנו המפעילים להקצאת הכספים, לפעולות המנע של תאונות הדרכים.