מד מהירות הלייזר
שמו המקצועי של מה שמכונה בפי העם אקדח הלייזר- הינו מד מהירות הלייזר 20-20 MARKSMA L.T.I.
אקדח הלייזר, הוכנס לפעילות מבצעית למערך התנועה של משטרת ישראל בשנת 1993. מד מהירות הלייזר משמש על מנת לבדוק מהירות נסיעתם של רכבים – יש הטעונים כי מדובר במכשיר שמפרנס יותר מכל מכשיר אחר את קופת המדינה בגין עבירות תעבורה בכלל ועבירות מהירות בפרט.
אופן בדיקת מהירות הרכב ע"י אקדח הלייזר
מד הלייזר מודד את מהירות הרכב ע"י שליחת קרן לייזר (פולס) אינפרא אדום לעבר הרכב הנמדד. מהירות הרכב נמדדת ע"י חישוב השינוי בזמן שלוקח לקרן הלייזר להגיע למטרה לעומת הזמן שלוקח לו לחזור מהמטרה. פעולת מד הלייזר מתבססת על ההנחה כי מהירות האור באוויר קבועה. לפיכך שיגור פולסים של קרני לייזר לעבר רכב המטרה ומדידת זמן שליחתם לרכב וחזרתם ממנו מאפשרים לקבוע את המרחק מהמכשיר אל הרכב על פי הנוסחה:
מרחק = זמן X מהירות.
מדידת המרחק לרכב המטרה בעקבות שליחת שני פולסים בהפרש זמן ידוע, מאפשרת לקבוע את המרחק אותו עבר הרכב, ובעזרת נתון זה ורכיב הזמן ניתן להוסיף ולקבוע את מהירות תנועתו של הרכב. אומנם, די היה בשני פולסים כדי לקבוע את מהירות הרכב, ואולם עקב חשש מטעויות משגר מד הלייזר 43 פולסים בפרק זמן של כשליש השנייה, והמהירות אותה מציג המכשיר היא המהירות הממוצעת המתקבלת מכלל המדידות קרן הלייזר החוזרת אל צג מכשיר הלייזר, המתרגם את נתוניה הן למהירותו של הרכב והן למרחק ממנו נקלט הרכב.
המכשיר מופעל ידנית ע"י שוטר – מפעיל מוסמך.
עפ"י הוראות היצרן מד הלייזר ניתן להפעלה בשתי דרכים:
1. ע"י אחיזה ידנית שלו.
2. ע"י התקנתו על חצובה.
על מפעיל מד הלייזר מוטלת החובה לבצע ארבע בדיקות לפני תחילת המשמרת ע"מ לוודא כי המכשיר תקין:
1. בדיקה עצמית.
2. בדיקת תצוגה.
3. בדיקת תיאום.
4. בדיקת כיול.
האם אקדח הלייזר (הממל"ז) אמין לדעת בית המשפט?
בית המשפט העליון פסק לראשונה בעניין אמינות מכשיר הממל"ז ב -10.11.03, בע"פ 4682/01 גבריאל לוי,משה עטיה נ' מדינת ישראל.
נפסק אמנם כי המכשיר אמין , אך על השוטר המפעיל את מכשיר הממל"ז לפעול בהתאם לכללי המדידה המופיעים בהוראות היצרן.
לדעת חלק מהמומחים אשר נדרשו להציג עמדתם לגבי מכשיר מד הלייזר בבית המשפט –ישנן בעיות בתפעולו ובדרכי התחזוקה שלו בידי הדרג הטכני של משטרת ישראל וכי יש צורך לפעול עפ"י כל הוראות היצרן, דבר אשר מצריך בדיקה בכל מקרה ומקרה.
כאשר שוטר מודד נהג המבצע עבירת מהירות באמצעות מכשיר הממל"ז, ואותו נהג אינו בודד בכביש, נדרש השוטר לשמור על קשר עין בינו ובין הרכב וזאת עד לרגע בו הרכב נעצר. נראה כי ביהמ"ש נמנע מלהיכנס לסוגיה העקרונית הנוגעת לשיטת המדידה והבעיות הכרוכות בה.
ע"פ ההלכה הנהוגה היום, נקבע כי מדידת ממל"ז המופעל ידני, תהיה תקפה אך ורק לגבי רכבים שנמצאים עד מרחק של 300 מ' – לכל היותר.
הפסיקה קבעה כללים מנחים בדבר נטל ההוכחה המוטל על התביעה, כאשר היא מבקשת להסתמך על תוצאות הממל"ז לצורך הוכחת המהירות המופרזת בה נהג הנאשם בשלושה תחומים:
א. על התביעה להוכיח כי המכשיר פעל בצורה תקינה בעת הפעלתו.
ב. על התביעה להוכיח כי המכשיר הופעל על ידי שוטר מיומן.
ג. על התביעה להוכיח כי המכשיר הופעל כיאות על ידי המפעיל ובתנאי שטח המבטיחים כי המכשיר מדווח את המהירות הנכונה וללא שיבושים.
חשוב מאוד!!!
למרות שנקבע בפסק הדין שלעיל כי מכשיר הממל"ז אמין, נפסק כי יש לנכות 3% מהמהירות מהתוצאה שהתקבלה בשל סטייה בדיוק של המכשיר. הלכה זו נקבעה כבר בע"פ 1279/91 בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בענין ארז שלמון.
עורך דין לתעבורה, יכול במקרים מסוימים למצוא פגמים בשיטת ביצוע המדידה ע"י השוטר המוסמך המפעיל את הממל"ז, למשל
1. המפעיל אינו מיומן.
2. לא בוצעה בדיקת תקינות לפני המשמרת ובסיומה.
3. המרחק בין המכשיר לרכב הנמדד היה מעל 300 מ'.
4. המדידה בוצעה בתנאי ראות לקויים (גשם/ שלג וכו'). בבדיקה בלילה – על הרכב הנמדד להיות בקטע מואר של 300 מ' לפחות ממקום האכיפה.