פשיטת רגל

מהי פשיטת רגל
פשיטת רגל היא מצב משפטי המכיר באי יכולת של אדם לשלם את חובותיו הכספיים.
על אף שבהכרזת החייב כפושט רגל על פי חוק יש יתרונות וחסרונות לחייב כמו גם לנושים, הרי שברוב המקרים, החייב הוא זה שמבקש מהרשויות המתאימות, הגנה מנושיו, על ידי הכרזתו כפושט רגל, במטרה לצאת מהחובות ולפתוח דף חדש.

הטיפול של משרדינו בהליכי פשיטת רגל והליכי פתיחת דף חדש
במשרדינו מחלקה מיוחדת המתמחה בהליכי פשיטת רגל, הליכי איחוד תיקים בהוצל"פ והליכי פתיחת דף חדש. אנו משתדלים למצוא לכל אדם שנקלע לחובות בתום לב, את הדרך הנכונה לצאת מהחובות.
אחת המטרות שלנו, היא להגן על אדם שנקלע לחובות בתום לב, במידת האפשר לנסות ולהגן על דירת המגורים שלו לפי סעיף 68 לפקודת פשיטת הרגל.
רצוי אם ניתן להגן על בן זוגו של האדם שנקלע לחובות בתום לב ובמידה ולבן הזוג ישנם נכסים, שניתן להגן עליהם, אנו נפעל לשמור על אוטונומיות של בן הזוג מבלי לפגוע בתא המשפחתי ותוך מתן כבוד למוסד הנישואין.
אצלנו ניתן לקבל הכוונה וייעוץ מהו ההליך הנכון שיש לנקוט בו, האם כדאי לנקוט בהליך של בקשה לאיחוד תיקים או בהליך של פשיטת רגל על מנת לקבל צו הפטר.
במידה והנך שרוי בחובות וברצונך לצאת מהחובות ולפתוח דף חדש צור קשר עם משרדנו.

מטרות פשיטת הרגל
קיומו של הסטאטוס המשפטי המיוחד של פושט רגל נועד להשיג שתי מטרות עיקריות:
♦ לאפשר לחייב אשר באמת ובתמים אינו יכול לשלם את חובותיו להתחיל מחדש ולמנוע את התעמרות הנושים והשלטונות בו.
♦ להסדיר את כינוס נכסיו של החייב על מנת לחלקם באופן מוסדר בין הנושים לפי סדר עדיפות הקבוע בחוק.
קיומו של הליך מסודר לפשיטת רגל וכינוס נכסים, הוא חלק מהחיים הכלכליים המודרניים והוא אינטרס ציבורי מובהק, משום שגם לנושים ולהוצאה לפועל אין עניין להתעמר ולנקום בחייב, אלא לקבל את מה שניתן לקבל מהחוב. לחברה יש עניין לאפשר הזדמנות שנייה בעסקים ולו כדי לעודד פעילות עסקית.

הליכי פשיטת רגל בישראל
מוסדות פשיטת רגל מנוהלים בישראל על ידי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) 1980. מי שמופקד על ביצועה הוא משרד המשפטים, זאת מתוך הכרה שהמדינה עצמה עלולה להיות נושה בהליכי פשיטת רגל: למשל כאשר אזרח החייב כסף לרשויות
המס. משרד המשפטים ולא משרד האוצר, הוא על כן הגוף הממונה על ביצוע הפקודה.
הישות הסטטוטורית האחראית על ייצוג האינטרס הציבורי בהליכי פשיטת רגל היא הכונס הרשמי, אגף של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. הכונס הרשמי מתפקד כנאמן של פושטי רגל ומפרק זמני של חברות עד שבית המשפט ממנה נאמן או מפרק קבוע ומשנתמנו אלה, מפקח על פעולתם.
הליכי פשיטת הרגל מתחלקים לשלבים, כאשר בשלב הראשון ניתן נגד החייב צו כינוס נכסים. משניתן צו כינוס הנכסים, מעכב בית המשפט המחוזי את כל ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נגדו בגין חובותיו, לרבות הליכי הוצאה לפועל. אולם, מרגע שניתן צו כינוס הנכסים חלות עליו גם מגבלות רבות, כגון איסור פעילות כלכלית מסוגים שונים. המגבלות נועדו להבטיח שלא יצבור חובות נוספים. הוא גם מחויב לשלם לכונס הרשמי סכום חודשי שאותו קובע הכונס ומנוע מלצאת את גבולות ישראל.
תפקידו של הכונס להבטיח שכל נכסיו של החייב יועברו לקופת הכינוס. לשם כך הוקמה יחידת חקירה מיוחדת, שתפקידה
להתחקות אחרי נכסיו ולמנוע את הברחתם מהארץ או כל הונאה אחרת. משכונסו הנכסים הם מחולקים לנושים לפי דין קדימה הקבוע בפקודה. לדוגמה: חוב לתשלום דמי מזונות או לתשלום משכורת לעובד שכיר קודם לחוב לבנק או לאדם פרטי אחר.
מספר חודשים לאחר שכונסו נכסיו של החייב, מתקיים דיון בבקשתו להכריז עליו פושט רגל. סיומו של ההליך בדרך כלל בצו הפטר שנותן בית המשפט לחייב כאשר השתכנע שכל מה שניתן היה לשלם לנושים שולם ואין תועלת בהמשך ההליכים. משניתן צו הפטר נמחקים החובות ומוסרות ההגבלות שהוטלו על החייב. לפני התיקון בשנת 1996- היה נהוג למשוך את ההליכים במשך שנים עד שיצליח החייב לפרוע לפחות שליש מחובותיו.
כיום בית המשפט מאפשר למי שנקלעו לחובות לקבל צו הפטר מהר יותר, ובתנאי שהוכח שהוא נקלע למצב זה בתום לב, זאת גם בלא ששילמו את השליש האמור ולחזור לעולם העסקים הרגיל.
בעקבות התיקונים לפקודה חלה עלייה משמעותית במספר המבקשים להכיר בהם כפושטי רגל בישראל.