אזרחים רבים הניצבים בפני כתב אישום, בבית משפט לתעבורה, "שוכחים" להגיע לדיון, יש מביניהם, שעושים זאת מן הטעם שהינם חוששים מהמעמד בפני שופט התעבורה, יש שהנם מאד עסוקים ואינם רוצים להפסיד יום עבודה ויש שסתם שכחו.
בתי המשפט, נוטים להחמיר ביותר עם מי שלא התייצב לדיון בעינינו, על פי רוב תוטל על נאשמים אלו, פסילת רישיון הנהיגה בפועל אפילו במקרה שהינם מואשמים בעבירות קלות שבדרך כלל העונש לגביה מסתכם בקנס ובפסילה על תנאי בלבד. זאת מן הטעם, שההיעדרות מהמשפט מצטיירת בעיני בית המשפט לתעבורה, כזלזול.
אזרחים רבים הניצבים בפני בית משפט לתעבורה, אינם לוקחים בחשבון את יכולת עורך הדין העוסק בדיני תעבורה, להציל את רישיון הנהיגה של הנהג, למנוע או לצמצם באופן ניכר את תקופת הפסילה בפועל, תקופת פסילה על תנאי ולמנוע או לצמצם במקרים רבים הטלת עונשי מאסר בפועל, קנסות ועוד.
יש אזרחים, שאינם יודעים, על זכותם לייצוג משפטי על ידי עורך דין שעוסק בתחום דיני התעבורה. נהגים אלו, שאינם מודעים למרחב התמרון העצום, של עורך הדין לתעבורה
לזכות הייצוג על ידי עורך דין בבית משפט לתעבורה לחץ כאן.
חשוב לדעת כי כיום, נטיית בתי המשפט היא להחמיר בדרישות של מי שמגיש בקשה לביטול פסק דין.
עורך הדין לתעבורה, יכול אומנם להגיש בקשה לביטול פסק הדין, אולם, יש לזכור כי מכוח תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 קיימת חזקת מסירה, שעל המבקש להפריכה חובה להוכיח שאין המדובר בהימנעותו לקבל דבר הדואר, כנאמר בתקנה: "זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את הודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו לקבלן".
עורך הדין לתעבורה, יכול להגיש בקשה לביטול פסק הדין, על פי סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין, אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע. לבקשה לביטול פסק דין, רצוי להוסיף גם בקשה לעיכוב ביצוע, בכדי להחזיר את הנאשם, לאותו מצב בו עמד לפני שבית המשפט לתעבורה, גזר את דינו בהעדר.
בתי המשפט מקשים ביותר בעניין בקשות לביטול פסקי דין, שהפכו בעת האחרונה להיות משימה קשה, ועורך הדין, שמגיש בקשה כזו, צריך להיות מעודכן היטב בהלכות האחרונות לעניין ביטולי פסק הדין, והקושי בלקבל ביטול פסק דין, ראו בעניין זה, ההלכות:
ע"פ 70050/99 חרובי פארס נ' מ"י, ע"פ 70618/00 סלמן נ' מ"י, בר"ע ביהמ"ש העליון 418/85 רוקנשטיין נ' מ"י, בר"ע ביהמ"ש העליון 9142/01 סוראיה איטליא נ' מ"י, ברע"פ ביהמ"ש העליון 2945/05 רעבי רסלאן נ' מ"י ועוד.
עורך הדין, צריך לבחון היטב באם יוכל לשכנע את בית המשפט, שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של הנאשם ובאם יוכרח שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
טעות נפוצה של נהגים היא בסברה:
"אם כבר קיבלתי פסק דין חמור בהעדר התייצבות מה כבר ניתן לעזור "?
התשובה הינה כפולה, לעיתים לא ניתן לעזור, אולם,בדיוק במקרים שניתן לעזור, יש לעורך הדין לתעבורה, מרחב פעולה אדיר בה הוא יכול לנצל את ידיעותיו, את ניסיונו, במטרה להביא לביטול פסק הדין החמור בהעדר ולשפר את מצבו של הנאשם.