פגע וברח תופעה מסוכנת

בשנים האחרונות, ישנה עליה דרמטית במספר תאונות פגע וברח.
אנו עדים לאחרונה, לעליה דרמטית במקרים שבהם נהגים, שפגעו במשתמשים אחרים בדרך, בורחים ממקום התאונה, מבלי להגיש עזרה.
התופעה נקראת בלשון העם "תאונת פגע וברח".
אסקור מקרים שקרו בשנים האחרונות:
"צעירה בת 25 נהרגה מפגיעת ג'יפ בתל אביב- צעירה בת 25 נהרגה מפגיעת ג'יפ בתל אביב הנהג צולם במצלמות האבטחה והמשטרה מחפשת אחריו.
הצעירה מקיבוץ נווה אור, לי זיתוני, נדרסה למוות תוך כדי חצייה במעבר חצייה הנהג הפוגע וחבר שהיה עמו ברכב בזמן התאונה נמלטו לצרפת".
בנו של השופט מישאל חשין ז"ל, נפגע בעת שרכב על אופניו בתאונת פגע וברח.
שניאור חשין, היה בן 42, אב לשלושה ילדים, בעת שנדרס למוות שעה שרכב על אופניו יחד עם חברו.
התאונה קרתה בסמוך לראש העין, המשטרה קראה לאזרחים שהיו עדים לתאונה ליצור קשר עמה על מנת לאתר הנהג הפוגע.
עוד קראה המשטרה לנהג הפוגע להסגיר את עצמו.
שופט ביהמ"ש העליון, מישאל חשין ז"ל, פסק בעניין תאונת פגע וברח רק שמונה שנים לפני שבנו נהרג.
רק שמונה שנים, לפני שאיבד כבוד השופט מישאל חשין, את בנו, שניאור חשין, בתאונת פגע וברח, בעת שרכב על אופניו פסק כב' השופט חשין :
"מעשהו זה של הנוהג הבורח פוגע בשורשי הסולידאריות החברתית והאישית המינימאלית לקיום חברה תקינה".
עוד פסק כב' השופט חשין בעניין תאונת פגע וברח:
"העבירה של הפקרה אחרי פגיעה, עבירה קשה ומכוערת היא. הנוהג ברכב שהיה מעורב בתאונה נס על נפשו ומותיר את הנפגע מאחוריו מתפתל בייסוריו ואין מושיע".

תאונת פגע וברח בעיני המחוקק
המחוקק ובתי המשפט לתעבורה, רואים בחומרה רבה, את העבירה של תאונת פגע וברח. עבירה זו הוגדרה בתקנה 144 לתקנות התעבורה.
תקנה 144 לתקנות התעבורה, קובעת מה הם הכללים לפיהם חייב לנהוג, הנהג המעורב בתאונה בה נפגע אדם:
*  לעצור את רכבו ולהימנע מלהזיזו.
*  להגיש עזרה לנפגע ולהזעיק כוחות הצלה.
*  למסור את פרטיו האישיים לנפגע על-פי דרישתו.
*  להודיע לתחנת המשטרה על המקרה ולמסור את פרטיו.

עבירת ההפקרה
דרגה חמורה יותר לעבירה זו היא האשמה בגין הפקרה.
סעיף 64ב לפקודת התעבורה קובע כי "נוהג רכב המעורב בתאונה והוא ידע או שבנסיבות המקרה היה עליו לדעת, כי בתאונה נפגע אדם, ולא הגיש לנפגע עזרה שהיה ביכולתו להגיש בנסיבות המקרה, לרבות הסעתו לטיפול רפואי, דינו מאסר תשע שנים. ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן."

פרשנות משפטית באשר לתאונות פגע וברח
תאונת פגע וברח שונה מייתר עבירות התעבורה, בכך שיש לה גם יסוד נפשי הידוע בלטינית כ"Actus Rous", בנוסף יסוד העובדתי של ה"Mens Rea", הדרוש לכל עבירת תעבורה אחרת.
עבירת ההפקרה לפי סעיף 64 חלה על נהג המעורב בתאונת דרכים, המודע או צריך להיות מודע לכך, שעשויים להיות נפגעים או שיש נפגעים, והוא, אינו עוצר כדי לבדוק את תוצאות התאונה, או אינו עוצר כדי להגיש עזרה רפואית.
התביעה צריכה להוכיח, כי בנסיבות המקרה הנאשם היה צריך להיות מודע לכך שהיה מעורב בתאונת דרכים ושידע או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם או שיש פצוע.
יש לציין, כי עצירה בקרבת מקום התאונה מבלי לברר את המצב לא תפטור, את הנהג מאחריות לעבירה.
יש לזכור כי הנטל, על התביעה, בעבירות אלו, מחייב גם הוכחת, היסוד הנפשי ה"Actus Rous", בנוסף ליסוד העובדתי, ה"Mens Rea", בכך שהתביעה צריכה להוכיח מלבד היסוד העובדתי גם את היסוד הנפשי. מחשבה פלילית מוגדרת בחוק כדלקמן: "מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה הנמנים עם פרטי העבירה".
המגמה של בתי המשפט, הינה  להרחיב את חובתו של אדם להושיט עזרה לאדם המצוי בסכנה בכלל, ובתאונת דרכים בפרט.
כך למשל, הורחבה תכולת עבירת ההפקרה מ"נהג שתוך נהיגתו גרם לתאונה" ל-"נהג המעורב בתאונה". הדברים רלוונטיים ביותר למקרים בהם מי שברח, או מי שלא הגיש עזרה, היה לא רק הנהג עצמו, אלא אדם אחר שהיה עמו ברכב: לעניין זה ראה המקרה המצער של לי זיתוני.
הפקרה אחרי פגיעה – סעיף 64א לפקודה קובע, כי "נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא יודע או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, דינו מאסר שבע שנים. ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי, בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.
עבירת ההפקרה והתאונות המכונות בפי העם "תאונות פגע וברח" הינן מהחמורות ביותר מבין עבירות התעבורה.
נראה כי לכל עבירת תעבורה ניתן לבקש כפרה ומחילה, מהנפגע ומכבוד בית המשפט. טוב יעשו האוחזים בהגה אם יפנימו כי במקרים של תאונת פגע וברח קשה ולעיתים בלתי אפשרי לזכות בכל התחשבות או רחמים מאיש ולו בלבד בגלל כיעורה של העבירה המעידה לא פעם על אופיו של מי שעבר אותה.