עורך דין לתעבורה סדר דין ייחודי

IMG_4688

דיני תעבורה נגזרת של התחום הפלילי
לא כולם יודעים, אבל דיני תעבורה, הנם נגזרת של התחום הפלילי, בעיקר בכך שהם נדונים על פי סדר הדין הפלילי.
בעצם מהותם דיני תעבורה, הנם דינים שבהם מתדיין לרוב, האדם הפרטי, או התאגיד שהוא משתייך אליו, כנגד האורגן של המדינה. זו האחרונה, מיוצגת על ידי גורמים שונים כגון, הפרקליטות, המשטרה, או הרשויות השונות של המדינה, משרד התחבורה, משרד הבריאות וכיו"ב.

חוסר הסימטריה בין דיני התעבורה לתחום הפלילי
עורך הדין העוסק בתחום דיני תעבורה, חייב לגלות בקיאות בדין הפלילי.עם זאת, לעניות דעתי יש חוסר סימטריה מובהק בין העיסוק בדין הפלילי לבין העיסוק דיני תעבורה.
כדי להבין את מקור השוני בין העיסוקים יש להבין את הראיה של הפילוסופיה המשפטית הנוגעת לדין הפלילי. ראיה כללית כזו נקראת בשפה המשפטית Lex General.

על פי ה Lex General  המעשה הפלילי נחלק לשני חלקים:
החלק הראשון נקרא הMens Rea והוא המחשבה הפלילית, החלק השני הינו ה Actus Rous  שהוא המעשה הפלילי.
בכל מה שנוגע לדין הפלילי, יש לבחון היטב, את קיומם של שני היסודות:
יש לבדוק היטב את הראיות, על מנת לברר לעומק, האם המעשה הפלילי אכן אירע, באם קרה המעשה הפלילי, יש לבחון באם הייתה מחשבה פלילית ובאיזו דרגה, על מנת להחליט מהו העונש הראוי.
עד כאן באשר ל Lex General שהוא כאמור הדין הכללי.

ה Lex Speciale בדיני התעבורה
בכל הנוגע לדיני תעבורה, חל עליהם הLex Speciale שהינו הדין המיוחד.
במה מיוחדים דיני התעבורה מהדין הפלילי הרגיל. בכך שדיני התעבורה אינם מיחסים כל חשיבות ל Mens Rea בדרך כלל, חוץ מאשר במקרים מיוחדים ובעבירות ספציפיות, כגון נהיגה בזמן שלילה, אי הגשת עזרה לנפגע, תאונת פגע וברח ומקרים חריגים אחרים.
נקודת המוצא של דיני התעבורה, הנה שהנאשם לא פעל כלל ועיקר,  מתוך כוונה פלילית.
על פניו נראה כאילו יש באמור לעיל, בכדי להקל עם הנאשם בדיני התעבורה, הלכה למעשה, ההפך הוא הנכון. חוסר הצורך להצביע על כוונה פלילית בדיני התעבורה, מטילים הרבה חובות כנגד מי שנאשם בבית משפט לתעבורה כגון נטלים וחזקות שמוטלים על בעל רכב וכיו"ב.

הפרדיגמה באשר לדיני התעבורה
הטעות הרווחת, היא הפרדיגמה, לפיה המדינה היא זו שלעולם תעשה מלאכתה נאמנה, בשמירה על הערך המקודש של חיי אדם בכלל ועל חיי המשתמשים בכביש בפרט. קורה לא פעם, שהמדינה היא זו שאוחזת בטלית בשתי קצותיה, בתפקודיה השונים. במקרים אלו, היא אינה מציעה איזון נכון בין אינטרסים ומשאבים בכדי לצמצם את הקטל בכבישים.

חובתו של עורך הדין העוסק בדיני התעבורה
יש לזכור, שהנאשם בדיני תעבורה, הינו על פי רוב אדם בעל דפוסי התנהגות נורמטיביים.
מכאן שעורך הדין שעוסק בדיני תעבורה, הוא זה שתפקידו לעמוד על כך שיעשה איזון נכון  בין האינטרס הציבורי של מניעת התאונות ושמירה על חיי אדם, לבין צרכיו של הנהג הנורמטיבי להמשיך בשגרת חייו, בעבודתו ובשאר משימות היום יום שלהם הוא זקוק לרישיון הנהיגה.