בתי המשפט ומשטרת ישראל מנהלים "מלחמת חורמה" כנגד תופעת הנהיגה בשכרות.
למלחמה זו, כמו לכל המלחמות, קורבנות רבים חפים מפשע.
משרדנו מייצג ומציל נהגים רבים מפסילות ממושכות וממאסרים בפועל ועל תנאי, כשהם מואשמים, שלא בצדק שנהגו בשכרות.
עמד משרדנו היא שנהיגה בשכרו הינה תופעה מסוכנת.
עיון בכל הנושאים המפורטים באתר זה, יימנע ממי שעלול לנהוג בשכרות מלעשות זאת.
מי שמואשם שנהג בשכרות יוכל להיעזר במשרדנו כדי לא לשלם מחיר כבד בגין בורות ואי ידיעת החוק בענייני שכרות.
האיסור על נהיגת רכב בהשפעת משקה או סם מעל המידה הקבועה בחוק
(א) לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור.
(ב) בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו.
(ג) לענין סעיפים 62(3) או 64ב לפקודה ופרק זה יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או
אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה.
מיהו שיכור?
"שיכור" – אחד מאלה:
(1) מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;
(2) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;
(3) מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
(4) מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות כפי שיפורט בהמשך.
מהוא אלכוהול, מהוא משקה משכר ומהוא סם מסוכן על פי החוק?
תקנות התעבורה מגדירות בתקנה 169את המבחנים לבדיקות השכרות, בדיקות להשפעת משקה או סם מעל המידה הקבועה
"אלכוהול" – כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול;
"המידה הקבועה" – ריכוז אלכוהול לפי אחד מאלה:
(1) חמישים מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם;
(2) ריכוז אלכוהול באוויר נשוף ברמה שוות ערך לריכוז האמור בפסקה (1), או 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד בדוגמה של אויר נשוף שנעשתה בבדיקת נשיפה;
"משקה משכר" – משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לעניין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל המשקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול המצוי במשקה;
"סם מסוכן" – כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט סם שקבע שר הבריאות ובתנאים שקבע; כאן המקום לציין, שבניגוד לאלכוהול או משקה משכר, באשר לסמים אין קנה מידה ברור שניתן למדוד אותו על מנת לקבוע מהיא כמות הסם המינימאלי שאסורה לצורכי נהיגה.
