כל אדם המשתמש ברכב בכל דרך, בין אם הוא נהג ואפילו אם מדובר בהולך רגל צריך לציית לשוטר, לפקח, לעובד מע"צ. לא כולם יודעים, כי חובה זו גוברת על החובה לציות לתמרור או רמזור. לכן, כאשר שוטר נותן הוראה לנהג לנהוג באופן מסוים, הנהג חייב לציית לשוטר, אפילו אם הוראת השוטר נוגדת את הוראות התמרור או הרמזור המוצבים במקום.
הכוונה להוראות שנותן שוטר במדים, או שוטר שהזדהה בתעודת מינוי.
כאשר השוטר אינו במדים, ולא הזדהה, אזי אין חובה לציית להוראותיו.
בנוסף, יש צורך שההוראה שניתנה תהיה מספיק ברורה, על מנת שלא תהיה מחלוקת שהנהג הבין את משמעותה.
הנוהג והמשתמש בכביש חייב תמיד לזכור כי עליו לנהוג בזהירות ולכן אפילו אם השוטר או התמרור נתנו הוראה, שמסכנת את המשתמשים בכביש, חובת הזהירות קודמת לכל.
למעשה ניתן לראות את החובות כמעין פירמידה, בראש הפירמידה עומדת חובת הזהירות, אחריה חובת ציות לשוטר, חובת ציות לפקח, חובת ציות לעובד מע"צ, חובת ציות לרמזור, חובת ציות לתמרור, וכללי התעבורה האחרים.
דוגמא:
מפגש דרכים צומת שוטר מכווין את התנועה פירמידת זכות הקדימה בצומת תיקבע כך:
ע"פ הוראת השוטר
באין הוראת שוטר ע"פ הרמזור
באין רמזור ע"פ התמרור שמורה למי יש זכות קדימה
באין תמרור ע"פ מי שהגיע מימין.
לשון תקנת התעבורה בעניין זה, הנה כדלקמן
23. ציות לשוטר, פקח ועובד מע"צ
(א) עובר דרך חייב לציית
(1) להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני);
יש לדעת שאי ציות נהג להוראת שוטר הנה עבירה חמורה ביותר בגינה מוגש כתב אישום חמור.
קורים מקרים בהם הנהגים מהססים עד שהם ממלאים אחר הוראות השוטר כמו למשל כאשר השוטר מכריז בכריזה "נהג עמוד בצד" ואז, נחשב הדבר כמה שמגבש את יסודות העבירה.
עבירת אי ציות להוראות שוטר אינה עבירה שמחייבת הטלת עונש של פסילה בפועל אולם מדובר בעברה מסוג העברות של זלזול בחוק כמו עבירה של נהיגה בזמן פסילה ביזיון בית משפט וכיו"ב ולכן רבים הם המקרים בהם מוטלת פסילה בפועל בגין עבירה זו.
קיים קשר בין אי ציות לשוטר לבין המקרים של בריחה משוטר ולכך יש רגישות רבה.
הגנה טובה היא, במקרה שהייתה מניעה אובייקטיבית של הנהג לבצע את הוראות השוטר או באם יוכח ,כי הוראות השוטר לא הייתה ברורה או חד משמעית ושהנהג לא הבין את משמעותה.